לא מתגעגעת

חודש אל תוך הבלוג שלי, אי אפשר שלא להתחיל לחשוב על היום שבו אאלץ לשוב ולעבוד שוב. היות והמדינה דואגת לי ל-100 יום של חסד, אני חשה שהזמן עוד לא הגיע, אבל השעון, בכל זאת, מתקתק... וכדי להשקיט את הצליל המעצבן הזה, גם אם בצורת הדחקה שלא נראתה כמוה, אני מכריזה על פינה חדשה - דברים שאני לחלוטין, לגמרי, בשום צורה או אופן לא מתגעגת אליהם!!

#1 להתחיל את הבוקר בלחשוב מה אוכלים בצהריים. לסיים את ארוחת הצהריים ולחשוב מתי מגיע הערב.

תגובות

  1. הללויה! מסכימה איתך לחלוטין. ויש לי עוד משהו - להסתכל על כל האנשים שמסתובבים ברחוב באמצע השבוע באמצע היום ולהגיד לעצמך:"מה, אף אחד לא עובד במדינה הזו?!"

    מאחת ששכחה כבר מתי עברו 100 הימים שלה, אבל עדיין משתדלת להנות מכל רגע :-)

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

ההתחלה

אני ויטו ספטפורה