כבר מעל לחודש שאני מובטלת ונדמה שרק היום התחלתי להרגיש בטלנית. בין הנסיעה לחו"ל (אין תלונות פה, כן?) לביקור ההורים בארץ, לחתימה בלשכה, לבניית ספרייה, סידור הארון, מירוק הרצפה, ארוחות החג, ארוחות החג הנוספות, האוטו והמוסך - בין כל אלו, עוד לא הרגשתי טיפה של אבטלה. בטח לא בטלה.
אבל היום, היום קמתי ב-13:30. ומכאן והלאה אני מתכוננת לרביצה חסרת תכלית מול הטלוויזיה, בליווי המאכלים האהובים עלי. אין שפל מזה ואין נפלא מזה - בדיוק כמו להיות מובטלת.
אבל היום, היום קמתי ב-13:30. ומכאן והלאה אני מתכוננת לרביצה חסרת תכלית מול הטלוויזיה, בליווי המאכלים האהובים עלי. אין שפל מזה ואין נפלא מזה - בדיוק כמו להיות מובטלת.
תגובות
הוסף רשומת תגובה