דילוג לתוכן הראשי

Free 99

אבטלה היא תקופה נפלאה בעיקר אם היא נופלת על לוח השידורים האמריקאי הנכון. הכי לא טוב אם כך, להיות מובטל בקיץ. אז בעוד "אבודים" עדיין רצה (ספוילר לפרק האחרון ששודר - אהבה?!? באמת?!?), 24 מסיימת את הדרך (עונה לא רעה, אגב) וסדרות חדשות כמו "V" ו"Flash Forward" ממלאות את הזמן הפנוי שלי, צריך לתכנן את החודשים הקרובים, שעלולים להיות יבשים מבחינת לוח השידורים (אלא אם כן "כוכב נולד" זה הקטע שלכם ואז לכו, צאו לי מהבלוג!). 

כמובטלת שהיא נטל חברתי ולאומי, חשבתי שכאן בדיוק תפקידי לעזור, אז קבלו רשימה מקוצרת ובעיקר הרגישו חופשיים לגבות אותה ברעיונות משלכם:



נתחיל במובן מאליו. דייב שאפל. חפשו כל פיסת סטנד אפ שלו ברשת, ואם עוד לא ראיתם את השאפל שואו, אז לא מאוחר להתחיל. טופאק לא מת, הוא רק נח, ואת הווייט ספרמסי מנהיג אדם שחור. 



כריס רוק התחיל את קריירת הספיישלים ב-HBO עוד בשנות ה-80, אבל אתם תחסכו לעצמכם את התקופה ההיא ותתחילו עם "Bring the Pain", משם תעברו ל- "Bigger & Blacker", משם ל- "Never Scared" ולסיום, הספיישל הכי עדכני שלו, "Kill the Messenger". מומלץ לצפות בדיוק בסדר הזה. אם סיימתם הכל מהצלחת, תשקלו להוריד את הדוקו המעולה שלו, "Good Hair". 




לריקי ג'רווייס יש מופע בשם "Out Of England". קצת מגלומני, אבל בכל זאת ריקי ג'רווייס.

HBO צילמו את מופע הברודווי של וויל פארל כג'ורג' בוש. זו הצגת יחיד מצחיקה עד דמעות ששודרה לפני שנה בטלוויזיה ואם עוד לא יצא לכם לראות אותה, פנו שעה וחצי מהזמן כי זה מטריד ומצחיק בו זמנית. חפשו "You're Welcome America".




עוד לא יצא לי לראות אותם בעצמי, אבל אני לא חושבת שיש מקום לטעות עם הספיישלים של ראסל ברנד. חיפוש קצרצר יביא לכם המון תוצאות ביניהן: "Scandalous" ו"Doing Life Live". בלי קשר, בארה"ב כבר יוצא לו סרט ההמשך לדמות של אלדו סנואו מ"קח את זה כמו גבר" ("Forgetting Sarah Marshall", למי שלא עקב אחרי התרגום המבריק) בשם "Get Him to the Greek". ברור שהיציאה לדי.וי.די לא תיקח זמן רב והרי לכם עוד טורנט טרי. ועם כל הטלוויזיה הזאת, אל תתביישו להזמין לכם את הביוגרפיה שלו, "My Booky Wook" - זה בוורוד זוהר ובסופו של דבר ספר מאוד מעניין. 




ואם עוד לא ראיתם:
- "Better off Ted" - סדרת משרד חולנית ומעולה, יש לה 2 עונות, אבל לא ברור מה יקרה איתה מבחינת המשך, כששני פרקי הסיום שלה טרם שודרו. 

- "Party down" - סדרה מבריקה על חבורת שחקנים כושלים בהוליווד שממלצרים בקייטרינג כושל אף יותר. יש כבר עונה של 10 פרקים והעונה השנייה חוזרת, בלי ג'יין לינץ', עוד החודש עם 10 נוספים. 

- "True Blood" שאמורה לחזור ביוני ובתקווה לא לבאס יותר מדי (אני עדיין בעדה!)

- "Hung" שגם משודרת ב-yes ואחרי עונה של 10 פרקים עוד לא ידוע מה יעלה בגורלה. 

- "Glee" צריכה לחזור כל רגע... אבל אני מניחה שזה הגילטי פלז'ר שיישאר בסוד. 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

כך התחיל הפוסט הראשון שלי כנערה אובדת : "בסוף החודש אחגוג יום הולדת 29. לכאורה מחכה לי עוד שנה עד שהמשבר הנודע לשמצה יבוא עלי לרעה, אבל תמיד ידעתי שאני מקדימה את זמני. ואולי, הקידמה הטכנולוגית (זו שגרמה לדור שלם לפתח הפרעות קשב וריכוז), או האנטיביוטיקה במוצרי הבשר (זו שגרמה לילדות בנות 11 לפתח שדיים בוגרים מהרגיל), או שינוי האקלים העולמי (זה שגרם לנו לחשוב שמכוניות היברידיות יצילו את כדור הארץ) - הם אלו שגרמו לי להקדים בשנה את משבר גיל ה-30 שלי." רמז מקדים בעלילה לחצו פליי והמשיכו לקרוא להאדרת אפקט האמוציונאליות שנה אחרי, ובסוף החודש אחגוג יום הולדת 30. כבר לא באמת רוצה לקרוא לזה משבר כי אין ספק שבשנה הזאת, מהרגע שהחלטתי לקחת את האבטלה לידיים, רק דברים טובים קרו. לא רק שבסופו של דבר מצאתי את המקום הטוב שלי בעולם העבודה, גם מצאתי את המקום הטוב שלי בעולם של רשת, והמסיונרית שבי תמשיך לדחוק בכל מי שפוגש אותי ללמוד לקחת זמן לעצמך, אם באבטלה קצובה ומאוששת מערכות או בפרקי זמן קצרים יותר של כלום. מאחר ואני בעצמי כבר לא מובטלת בחצי שנה האחרונה, והרגעים האבודים שלי אובדים תחת עומ

דגני בוקר

בוקר חמישי (וואלה?! עבר שבוע), 15/4/2010 שעת יקיצה : 09:40 מחשבה ראשונה עם יקיצה : אם אני ארצח את הפועלים הצעקניים שבונים בית ליד החלון שלי, ידעו שזה על רקע רעשני ולא על רקע לאומני? פעילות מרכזית מתוכננת להיום : לתכנן רצח פעילויות נוספות מתוכננות : הפרק החדש של סאות' פארק כבר יורד

כלים לחיים

אם חשבתם שמובטלת שכמותי מבלה את מרבית חיי האבטלה שלה בשינה, תנו הצצה יומיומית בפינת "דגני בוקר" בבלוג הזה ממש ותבינו כמה רחוק הדבר מלהיות נכון. למעשה, לאחרונה הבנתי שהפעילות שאני מבצעת הכי הרבה בשלושת החודשים החולפים היא שטיפת כלים. פעם אהבתי לשטוף כלים. זה קרה גג פעם ביומיים כשהכפיות אזלו ונהגתי להתייחס לדקות הספורות בהן אני רוכנת מעל הכיור ומקרצפת, כאל דקות של ניקוי ראש. אי אפשר לעשות מולטיטסקינג עם ידיים מלאות סבון וכאדם שמשתדל לבצע שתי פעולות במקביל ככל האפשר (כל פעולה שניתן לשלב עם טלפון או עם צפייה בטלוויזיה, או עם שתיהן), שטיפת הכלים לא הותירה לי ברירה, אלא להתרכז במשימה אחת בלבד. אבל מאז שאני מובטלת ומנסה את כוחי במטבח כתחביב וכפתרון לשעמום, אני מוצאת את עצמי עם ערימות כלים בלתי נגמרות, והיות ופעולת השטיפה חדלה להוות לי סוג של תרפיה והפכה לקוץ בישבני המובטל, המצאתי שיטה על בסיס עיקרון הרמייה העצמית (עיקרון מטופש אבל אם מתמידים בו אז הוא אשכרה עובד, עד שאתה עולה עליך וחושף את הטמטום של עצמך) שהיא שלב מקדים לאקט השטיפה עצמו. לתרמית הזאת קוראים "השרייה" - ע