דמי אבטלה

ביקור שבועי בלשכת התעסוקה עם 38 חום מלמד הרבה על השינאה העזה שלי לביקור אצל הרופא. הייתי מוכנה לטייל ללשכה בשעה מוקדמת מדי בבוקר, העיקר שאוכל להימנע מהתור הגריאטרי של מרפאת לב העיר באלנבי. אם לחכות בתור עם מובטלים עומד מול לחכות בתור עם פנסיונרים היפוכונדריים - אני בוחרת באבטלה. מה גם שהחוויה בלשכה הופכת נעימה יותר כשהמוח קודח משפעת. מנחם אותי לדעת שאת כל הנדחפים - אלו שלא נותנים אוויר בתור לבידוק הבטחוני, אלו שעומדים צמוד אליי במעלית ריקה, אלו ששואלים שאלה מהרבה יותר מדי קרוב - תדביק השפעת כלקח. בימים כתיקונם הייתי רועמת על ההידחפות הבוטה, אבל היום, כל מה שהייתי צריכה לעשות זה לנשום.

תהיו בריאים! (גם את, ל. לשם)
נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק,
נערה אובדת 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

ההתחלה

אני ויטו ספטפורה