רשומות

מציג פוסטים מתאריך יוני, 2010

תמונות קצרות

תמונה
תמונות קצרות מחווית הקיבוץ הקצרה, הך ההו-כה-הכרחית, אתמול:

בכניסה לחדר האוכל
הסיבה שלשמה התכנסנו בקיבוץ (אחת הסיבות)

הפרחים נראים צבעוניים יותר בקיבוץ

ובחזרה לתל אביב...

דגני בוקר

בוקר רביעי 30/6/2010
שעת יקיצה: 12:00 (איזו דרך נפלאה לסיים אבטלה!) מחשבה ראשונה עם יקיצה: טוב נו, חמישי ואז במילא וויקנד :) פעילות מרכזית מתוכננת להיום: לא לעשות כלום! פעילויות נוספות מתוכננות: ספה, מקרר, ספה, טלוויזיה, ספה, מחשב, מקרר, טלוויזיה - זה הנתיב היחידי שלי להיום!
ממחר - דגני בוקר חדשים!

דגני בוקר

תמונה
בוקר שלישי 29/6/2010

שעת יקיצה: 9:00
מחשבה ראשונה עם יקיצה: צריך לאסור על שימוש במקדחות חשמליות לפני השעה 13:00 בצהריים.
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: יציאה מהעיר (נסיון אחרון שגם הולך להצליח) אל הקיבוץ, כדי לבקר חברה טובה שגם הפכה להיות אמא. אני חייבת להיות פייק-דודה משחיתה למופת.
פעילויות נוספות מתוכננות: למצוא סופר פריפריאלי גדול ולפוצץ את המקפיא בירקות שהתזונאית רוצה שאוכל.

בונוס בוקר: גליון יולי של Fashion Forward כבר כאן:

רטרוספקטיבה

תמונה
שלושה ימים נותרו לי (כולל היום) עד שאני חוזרת לעבוד שוב, וכשהזמן סופר לי לאחור, אי אפשר שלא לחטוא בנוסטלגיה, אפילו אם היא מרפררת רק ארבעה חודשים אחורה. אבל אם כבר בדיעבד, אז עד הסוף. אם כך, בדיעבד, ההחלטה להישאר מובטלת נראית לי כרגע כמו ההחלטה היפה והנכונה ביותר שלקחתי בחיי הבוגרים. האומץ שנדרש ממני להתבטל ללא תכלית - אחרי שנים של חתירה לא ברורה לאיזה מונח מעורפל שקוראים לו "קריירה" - היה עטוף בכל כך הרבה פחד מהעתיד. בין אם זה מהעתיד הכלכלי ובין אם זה מהסיכוי שבחיים לא אדע מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה.

את פסק הזמן הזה לקחתי כדי לנסות לפתור את הפחד האחרון שציינתי, מתוך ידיעה מוחלטת שאת הפחד הראשון אצטרך להדחיק עוד קצת, על מנת לקחת צעד אחורה מהמירוץ השאפתני שנכנסתי אליו צעירה מדי, ולהבין אם אני רודפת אחרי המטרה כי כבר התחלתי לרוץ, או אם היעד הזה, הוא באמת מקום שאני רוצה להגיע אליו.
אלא שבמקום לענות על השאלה הזאת, "מה אני רוצה לעשות", החלטתי להשאיר אותה לנצח בלתי פתורה. הרי אם לשפוט על פי ה"קריירה" הורסטילית שלי (מפיקה-עורכת ברדיו-שדרנית ברדיו-כותבת במגזין-ת…

דגני בוקר

תמונה
בוקר שני 28/6/2010

שעת יקיצה: 7:40 - אפשר לחשוב שאני מתאמנת לקראת העבודה החדשה שלי
מחשבה ראשונה עם יקיצה: אולי כדאי שאמצא שטיק חדש לבקרים מעכשיו..
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: הפמליה - עונה 7, טרו בלאד - פרק 3.
פעילויות נוספות מתוכננות: סידורי סוף ימי האבטלה
בונוס בוקר: והפעם, במקום סרטון כלשהו, אני מצרפת פה תמונה של מנורה שהייתי רוצה לרכוש ביום מן הימים. עכשיו כשיש לי עבודה, זה אפילו נראה אפשרי שוב:

לחם, אבטלה!

אז ביום חמישי אחזור להיות נערה אובדת שוב. אחרי תקופת אבטלה ארוכה ונהדרת (שהייתי יכולה לסחוב בכיף גם עוד שנתיים), הגיע הזמן להביא את הלחם הביתה ולחזור לעולם העבדות. שלושה ימים בלבד (הו, אלוהים!) הם כל מה שנשאר לי כדי למצות את החופש המוחלט שלי ולפתע אני מבינה שלא באמת הספקתי לעשות את כל מה שרציתי.

מה למשל?

- להפוך את האוף ווייט שלי לשזוף
- למצוא תחביב חדש
- להעמיד פנים שאני מבינה באמנות וללכת לתערוכה בהלנה רובינשטיין באמצע היום
- להתחיל את ברייקינג באד
- להתחיל את הסמויה
- לסיים את הביוגרפיה של ראסל ברנד
- לקרוא שוב קלאסיקה ישנה כמו מילכוד 22 או איזה פיליפ רות
- לקחת חבילה של בגדים לתופרת לטיילורינג בהתאמה אישית
- לשבת 4 שעות באותו בית קפה
- להחליף את המנורה השרופה בחדר השינה (כדי שאוכל להפסיק לחפש בגדים בארון עם האור של הפלאפון)
- לקחת את המעילים של החורף לניקוי יבש
- להקשיב לכל האלבומים שהורדתי
- לסדר את המסמכים החשובים בקלסר עם חוצצים (בניגוד לערימה אקראית על השולחן)
- לנקות את האוטו
- לראות סרט באמצע היום לבד
- לישון, לישון ואז לישון עוד קצת

אז כן, יש דברים שהמילה סופשבוע יפה להם, וע…

דגני בוקר

בוקר ראשון 27/6/2010

שעת יקיצה: 7:30
מחשבה ראשונה עם יקיצה: החלומות המוזרים שלי מתחילים להזכיר לי את הקומה של טוני סופרנו
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: לשכת התעסוקה.... בפעם האחרונה! כן, ביום חמישי הקרוב אתחיל עבודה חדשה!
פעילויות נוספות מתוכננות: עוד 4 ימים של חופש... רצוי לרבוץ כמה שיותר על הספה!

בונוס בוקר: ההופעה של ג'יי זי ואמינם על הגג של תיאטרון אד סאליבן הוקלטה בתחילת השבוע שעבר ושודרה בשישי בדיוויד לטרמן:




דגני בוקר

בוקר שישי 25/6/2010

שעת יקיצה: 11:00
מחשבה ראשונה עם יקיצה: אני מרגישה כמו האיש הראשון שטיפס על האוורסט! הצלחתי לקום מאוחר!
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: נסיון לעמוד בדרישות התזונאית ולא לאכול ג'חנון.
פעילויות נוספות מתוכננות: צריך למצוא מה עושים הלילה, אחרת היקיצה המאוחרת היא לחינם.


בונוס בוקר: Funny Or Die - תענוג כתמיד! והפעם הרצאה קצרה על פינגר פאקינג. הם אמרו, לא אני.



Finger Babies from Eric McCormack

500 ימים של סאמר

תמונה
השבוע ציין בפניי הווי שלי - לו אני מייחסת תכונות אנושיות למדי - את העובדה כי אני והוא (אנושי לחלוטין) חוגגים יחדיו 500 ימי התעמלות מיוזעים ומייגעים. הסיבה שמלכתחילה רכשתי ווי (ולא, זה לא בשביל גיטר הירו) היתה ביקור אצל הרופאה שלי, שקבעה שעם סגנון חיי דאז, אני מורידה לעצמי 10 שנים מהחיים. אם אני זוכרת נכון המינוח המדוייק שהיא השתמשה בו היה "אם תמשיכים ככה, את תמותי מהר יותר ממה שאת חושבת", מה שדי עשה את הטריק בשבילי והכניס אותי לחרדת בריאות.

פאוזה לחגיגות 500 ימים של ספורט!

לוח השנה והאווטאר שלי המלתחות, היכן שהקסם קורה
אני מודה שלא הכל היה לגמרי באשמתי. כן, הייתי אדם שראה בפעילות גופנית - ועוד בחוץ, בלי מזגן - כנטל מיותר על חיי, אבל אני מחוייבת להאשים גם את הגנטיקה המצערת שלי, הכוללת הסטוריה משפחתית של עודף כולסטרול וסוכרת. וכן, יותר משאני מתעבת כל סוג של ספורט, אני אוהבת את אורח חיי הנהנתני יתר על המידה, ובעיקר אני אוהבת אוכל מטוגן. כל כך אוהבת, עד כדי שאפשר לחשוב שחונכתי בדרום ארה"ב על ברכיו של אבי השייק אנ'בייק. לכן היה ברור לי שאם משהו צריך ללכת - העצלות שלי או תא…

תנו צ'אנס

תמונה
אלו עשויים להיות ימי השוטטות האחרונים שלי לזמן הקרוב, ולכן גם חום של 40 מעלות ואחוזי לחות שיכולים להרטיב את הכנרת לא ירתיעו אותי. טוב, זה והעובדה שאם אני אקח מונית עד רוטשילד זה יהיה כל כך מפונק, שאולי עדיף ששם משפחתי יהיה הילטון. אבל בכל מקרה, בדרכי חזרה לביתי הקט שבכרם התימנים, חלפתי כהרגלי על פני הרחבה של הכניסה לשוק, היכן שבימי שלישי ושישי תוכלו למצוא את מירי אלוני מופיעה בפני חבורה של תיירים מאושרים. אז גם הפעם היו שם תיירים מאושרים, אבל זה כי הם לא הבינו למה החברה האלה רוקדים בשיא החום לצלילי אינפקטד מאשרום באזור אחת בצהריים, מתי שהשמש יוקדת כל כך חזק, שאני לרוב רוצה למות.

ניסיתי לברר על מה ולמה האסיפה או האם מדובר בפלאש מוב שנכנסתי אליו באמצע, אבל כל מה שקיבלתי זה אנשים (בעיקר בנות חינניות שמראה הטראנס לא הולם אותן) שששרו לי בפרצוף את "Becoming insane" עם מבט מעורער בעיניים והמשיכו לחפור במדרכה.

מי שיודע על מה ולמה מוזמן לעדכן אותי, ובינתיים, ככה נראים אנשים כשהם רוקדים טראנס בחום בלתי נסבל:

אללה בחפירות

איפה הכפיים שלכם, איפה?

הבדל מזערי

תמונה
The Oatmeal הוא פרויקט נפלא של מת'יו אינמן (מקווה שתרגמתי נכון לעברית, אולי ה-נ' שותקת?), מעצב גרפי, צייר, איש פיתוח ואיש שיווק, שמתרכז כרגע בפרויקט הנוכחי שלו, אתר של קומיקס, חידונים בקומיקס, משחקים בקומיקס ובקצרה כל מה שקומיקס. הז'אנר הזה היה חביב עלי מאז ומתמיד ומתחיל לקבל מקום של כבוד בספרות ובאמנות. מת'יו משתדל להעלות בכל יום משהו חדש לאתר ובפוסט החדש שלו מהבוקר הוא נוגע בדברים הקטנים שמשנים את כל התמונה. למטה תוכלו לראות דוגמא אחת. כנסו לפה ותגללו עד הסוף (כי האחרון הכי מצחיק אותי)




דגני בוקר

בוקר חמישי 24/6/2010

שעת יקיצה: 8:30
מחשבה ראשונה עם יקיצה: בפרפראזה על הקומה של טוני סופרנו "מי אני ולאן אני הולכת?"
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: שוטטות רנדומלית בקפה ביזאר ומשם עוד תור לעוד רופא כדי לוודא שאני בריאה
פעילויות נוספות מתוכננות: נסיון מספר 4 לצאת מהעיר אל הקיבוץ (עד כה כל הנסיונות סוכלו על ידי פגישות של הרגע האחרון או דברים דחופים שצצו)


בונוס בוקר: די וסקז היא בחורה די מגניבה, אם לשפוט על פי הטוויטר שלה, ומעבר לכך היא יוצרת פרופילים פשוטים אבל מעניינים ליוצרים מפורסמים ומפרסמת אותם בערוץ של ב-vimeo. האחרונים בסדרה הם Black Thoughts ו-Questlove מהרוטס:

Free 99

תמונה
כולכם כבר יודעים כמה אני אוהבת את ג'ימי קימל. ועכשיו אני אוהבת אותו אפילו יותר. רציתי לחכות עם זה לבונוס הבוקר (כי אני עצלנית מדי ואין לי כוח לחפש משהו אחר), אבל אתם יודעים איך זה, חצי יום כבר עבר מאז שהאירוע הזה קרה, ובמונחי אינטרנט זה האלף הקודם..

הסיפור הוא כזה. משהו קרה לחשמל באולפני ABC אמש, וג'ימי קימל החליט לצלם תכנית שלמה מהמק בוק שלו. בהתחלה, עוד לא היה ברור מה הולך לקרות וקימל צילם את זמן ההמתנה לטיפול בבעיה:


מאוחר יותר חלק מהחשמל חזר, אבל המצלמות לא עבדו, אז התכנית כולה הוקלטה על הלפטופ של קימל.


ואפילו סת' רוגן, שהוזמן לתכנית לקדם את גרין הורנט, התראיין ללפטופ של ג'ימי.


ככה נראה ראיון בטלוויזיה שמצולם ב-web cam:




את השאר אתם מוזמנים לראות בערוץ הרשמי של קימל ביוטיוב, ואם הסיפור הזה הוא לא המוות של רשתות השידור ונצחון האינטרנט, אז אני לא יודעת מה. זו אגב עוד הוכחה לכך שג'ימי קימל הוא מלך תכניות האירוח! רק נסו לדמיין מה היה קורה לג'יי לנו אם חלילה וחס החשמל היה נכבה לו.



בונוס בוקר מאוחר

תמונה
אלו בלאק (Aloe Blacc) הוא אחד הדברים היותר טובים שקרו לי בכל הנוגע למוזיקה חדשה. על הסינגל הראשון שלו מתוך "Good Things" כבר כתבתי, כששמעתי אותו בשיר הפתיחה של הסדרה "How to Make it in America" מבית HBO, שנעלמה מהמסך די במפתיע (כנראה כי היא לא ממש התרוממה לשום מקום). לסינגל השני שלו קוראים "Femme Fatale" ובאדיבות 2dopeboyz (ואחרי שנ.רביד, יקיר המערכת, שידר אותו ב"הקצה" בגלגלצ), אתם יכולים להוריד אותו כאן.

אני לא אוהבת להסביר תחושות כשאני שומעת מוזיקה, כי זה באמת שונה אצל כל אחד, אבל לעזאזל, הרכות של האיש הזה והבלוז והנשמה שיש בטראק הזה נוגעים לי בבפנים של הבטן, כמו שמוזיקה מהסוג הזה צריכה לעשות. תענוגות!

עושה חשק לשבת לשתות איתו קפה. בלאק

שופינג, עיניים

תמונה
Eye Shopping למובטלים

והפעם, יש דברים שצריכים להישאר כשופנג לעיניים, וגם הם עלולים לגרום לעיוורון. איזו היא האשה שאשכרה קונה את החולצות האלה, ויותר מכך, מי לובשת אותן? הנה השלל שמצאתי בחנות בגדים באלנבי:


החולצה שמימין למעלה למשל, מתהדרת בכיתוב "אשה בונה, רוסיה הורסת". מעבר למוטיב הגזעני, מעניין אותי לדעת מי תלבש את החולצה הזאת? האם זאת שהרוסיה הרסה לה? או האם רוסיה הורסת? ואולי הרוסיה לא הורסת במובן של להרוס, אלא ה-ו-ר-ס-ת! במובן של מהממת על. ואם כן, אז? או בקיצור... למה?
החולצה שמשמאל היא סתם מבוכה למין הנשי...
ואגב מבוכה למין הנשי, החולצה שכאן למטה, הנושאת את הכיתוב "מחפשת סוס, על האביר כבר ויתרתי מזמן", אמורה לפנות לנשים - וסלחו לי על הצרפתית - שרוצות שיזיינו אותן? או אולי הן רוצות סוס שיזיין אותן? או אולי הן סוסות בעצמן, לכן מתפשרות על האביר ומוכנות לקבל את האוכף? ושוב... למה? לא באמת.... למה?!?

דגני בוקר

בוקר רביעי 23/6/2010

שעת יקיצה: 7:15 נראה לי שאני זקנה מדי לישון עד מאוחר...
מחשבה ראשונה עם יקיצה: קפה...
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: קפה, קפה, קפה.
פעילויות נוספות מתוכננות: שיננית - אני מתה על זה!
בונוס בוקר בהמשך היום...


לא מתגעגעת

לא. אני עדיין לא מתגעגעת לכל הדברים המעצבנים שקורים בעבודה. הנה עוד אחד:

#9 כשמבקשים ממני לעשות משהו תוך כדי שאני כבר עושה אותו, ועוד לוקחים קרדיט על היוזמה

עלה לי החום

תמונה
אלוהים כמה שחם!! כמעט חם מספיק בשביל לשכנע את עצמי שלעבוד במשרד ממוזג יהיה יותר כיף מאבטלה! וכראייה לחום הבלתי נסבל (כאילו שמישהו באמת צריך אותה), היום, במהלך שיטוטיי העסוקים, מצאתי באמצע הרחוב את החתול הזה, שפחות או יותר כמוני, החליט שכל כך חם לו, שבא לו לתלות את עצמו מעץ.

למודאגים, נגעתי בו אח"כ כדי לוודא שהוא אכן בין החיים (יותר נכון נגעתי בו עם מקל, למקרה שזו אכן גופה)


דגני בוקר

בוקר שלישי 22/6/2010

שעת יקיצה: 9:30 - שיפור מעט מאכזב מאתמול, אבל החום הכריע אותי
מחשבה ראשונה עם יקיצה: אין לי בעיה עם גיהנום, רק שיפתחו מזגן
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: כל עיסוק שאפשר להכניס מתחת למזגן הוא עיסוק שיתקבל בברכה
פעילויות נוספות מתוכננות: קניות בשוק, בהצלחה לי!

בונוס בוקר: הפעם בונוס מלחמתי משהו. ג'נרל סטיל לבית Roc-A-Fella הוא הראפר הראשון שנכנס באמא של אובמה בקליפ של אמריקאי שיום אחד החליט להפסיק לראות ריאליטי ולהתחיל לצפות בחדשות. לא שוס, אבל בכל זאת לא משהו שרואים כל יום במסדרונות ההיפ הופ המיינסטרימי.




דגני בוקר

בוקר שני 21/6/2010

שעת יקיצה: 7:30, ואין מצב שזה ממשיך ככה השבוע
מחשבה ראשונה עם יקיצה: אפצ'י!! שכחתי לכבות את המזגן
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: סיבובים מסביב לעצמי
פעילויות נוספות מתוכננות: פרק חדש של טרו בלאד, פרק של פארטי דאון מיום שישי. תענוגות.
בונוס בוקר: אתם תודו לי אחר כך, או אפילו תו"כ. העיקר שתתנו כמה דקות לביצוע הזה של הרוטס בפני הקהל של ג'יימי פאלון שזכה לשמוע את "Dear God 2.0" בלייב.

זאת בריטני, כלבה

תמונה
היום ביליתי יותר שעות משחשבתי במשרדי קריית הממשלה. מעבר להחלקת האצבע על הסורק האלקטרוני שמסרב לזהות את האצבע המורה שלי, שמתי פעמי אל משרד הפנים בנסיון להיות ילדה טובה להורי ולסדר עבורם כמה עניינים. מספרי בתור: 03. זה היה מנחם, אם המספר שהופיע על הצג לא היה 954 (משמע, צריך לעשות סיבוב של אלפייה בשביל שבכלל יתקרב תורי). מיואשת, צעדתי אל עבר דוכן המזון וכעבור קפה שרוף וסנדוויץ' חמצמץ הגיע תורי. מיותר לציין שיצאתי עם עצבים רותחים וידיים רועדות (מה גם שפרקתי מעט מעצבי על "נותנת השירות" באשנב, שלא כיאה לי בכלל).
אבל היות ואני אוהבת להישאר אופטימית, מצאתי מצב רוח מחודש בחולצה שלבשה האשה הזו בתמונה. לא ממש היה נעים לי לצלם מקרוב, אבל אם תסתכלו קרוב מספיק, תראו שעל החולצה (וגם מקדימה, בענק) מופיע הדפס של נסיכת הפופ בריטני ספירס. אין לי שום דבר שיפוטי להגיד על זה מעבר לחדווה ולשמחה שהחולצה עוררה בי ברגעי התור הקשים. ואולי בכל זאת, אשפוט קצת ואתהה מאיזה גיל ומעלה אסור ללכת עם חולצות מודפסות של כוכבות פופ. או חולצות מודפסות בכלל... אבל רק קצת שיפוטיות... זהו.


וזאת התמונה בשלמותה:


נשיק…

דגני בוקר

בוקר ראשון 20/6/2010

שעת יקיצה: 7:00 - עוד יום בלשכת האבטלה
מחשבה ראשונה עם יקיצה: לא ידעתי שהתקנתי סאונה בבית, אה לא... זה הגיהנום!!!
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: אם יש שם מזגן, אני בפנים.
פעילויות נוספות מתוכננות: לשכת אבטלה, משרד הפנים, רופא משפחה, סידורים... הכל, במזגן!

בונוס בוקר: החלק המצחיק היחידי בצ'לסי לייטלי הוא כשהיא מראיינת את האורח בסוף. הנה למשל ליל ג'ון בשיחה עם קראנק, וודקה וחתולות מהסוג ההוא..

באמת?!?

תמונה
סת' מאיירס היה מנסח את זה ככה: "Really, Google adds?!?! I mean Really????!!!" כנראה שבמטה הפרסום של גוגל לא שמעו על עייפות מחוסר שינה...

דגני בוקר

בוקר שבת 19/6/2010

שעת יקיצה: 11:15 (חמש דקות מאוחר יותר מאתמול, הידד!)
מחשבה ראשונה עם יקיצה: נראה לי שהתהפכתי בלילה בנסיון להתקרב למאוורר, אחרת אין איך להסביר את זה שאני בצד ההפוך של המיטה
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: להתחיל את היום עם 60 דקות, ויש גם פרק של Party Down!
פעילויות נוספות מתוכננות:פיקניק יום הולדת לבת של בן דוד שלי (בת 7) - תמצאו אותי בארגז של הקרח


בונוס בוקר: ליזי קפלן המהממת אצל ג'ימי קימל, גם היא, כמוני, אוהבת את אנדי רוני... איך אפשר שלא.


בונוס בוקר מאוחר

תמונה
כשכל דיבורי העבודה סובבים אותי, בכל זאת מובטלת (בינתיים, טיזר טיזר), נזכרתי בשיר המטופש הזה, שאני אפילו לא יודעת איך אני זוכרת, נוכח העובדה שהייתי בת 5 כשהוא יצא. זה היה פעם, כנראה כשהמהפכה הפמניסטית עוד לא עלתה על הרעיון המופרך שנשים יכולות לצאת ולעבוד בשביל עצמן, אלא דגלה ברעיון ההגיוני שהגבר יפרנס והאשה תקטר. "לא תוכל להיות איתי", אומרת גוון גאת'רי, "עד שלא תהיה לך ע.ב.ו.ד.ה"! יו גאט איט סיסטה...
ג'נט ג'קסון של להיט אחד

דגני בוקר

בוקר שישי 18/6/2010

שעת יקיצה: 11:10
מחשבה ראשונה עם יקיצה: מה יש לי לעשות היום? מממ... ארטיק קרח וחוזרת לישון
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: לחזור לישון
פעילויות נוספות מתוכננות: לסיים את העונה של מודרן פמילי ולהתחיל כבר את ברייקינג באד (כל יום זה קורה!)

דגני בוקר

תמונה
בוקר חמישי 17/6/2010

שעת יקיצה: 1:40, 7:00,  10:30 - זה מה שקורה כשנרדמים בסביבות 22:00 (!!!) על הספה.
מחשבה ראשונה עם יקיצה: 1:40: שכחתי את המזגן דולק, קפוא פה! 7:00: לא, אין מצב. לא עוד פעם, אני חוזרת לישון! 10:30: שיט, חייבת להתארגן מהר ולעוף.
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: אלטון ג'ון פופינג איט ברמת גן. אם אני אתרגש, אני ארגיש מעט נבוכה, אבל יש לי תחושה שזה מה שיקרה...
פעילויות נוספות מתוכננות: נ.רביד, יקיר המערכת, מתקלט בשסק ואחרון שמגיע הוא ביצה סרוחה!

בונוס בוקר: הורידו כאן (Via 2DopeBoyz) את הסינגל החדש של קיד קאדי מתוך האלבום השני שלו, "Man On the Moon: The Legend of Mr. Rager", שייצא ב-14 בספטמבר באופן רשמי. קוראים לזה "Revofev" וזה מעניין. 

רשות האגירה

תמונה
אני נוטה לחשוב לעתים שנגמלתי מההרגל המגונה שלי לאגירת שטויות שאני לא באמת צריכה, אבל למרות שאת זמן האבטלה שלי ניצלתי לסידור וארגון מחדש של כל פינה בבית, יש אזור אחד שהשתדלתי לא לגעת בו עד עכשיו, ואני אסביר: אני מעריצה של כלי אגירה בכל צורה שיבואו. קופסאות זה דבר נשגב בעיני, כי הן מאפשרות לי לאגור בלי שזה יפריע לי לנוף הכאילו-מסודר של דירתי. בכניסה לביתי הנחתי לפני 5 שנים בערך סלסלה שכזו, שמטרתה לרכז את הדואר שלי במקום אחד. מיותר לציין שאת הדואר אני זורקת על שולחן המחשב בערימה (מסודרת) ובסלסלת הכניסה אני... ובכן... אוגרת. זו גם הסיבה שבחרתי להתרחק ממנה עד עכשיו. 
אך בעודי ממתינה לאנשי המוסך היקרים שיסיימו לשדוד אותי בטיפול החצי שנתי למכוניתי, החלטתי בפזיזות להכניס את עצמי לפרויקט ריקון/סידור הסלסלה (איזו מילה מעפנה) וזה מה שמצאתי:
משאבה ופעמון לאופניים (ציינתי שאין לי אופניים?)

ניירות (די מזוויעים) למכתבים שלעולם לא אכתוב

4 עטים ועיפרון איקאה אחד

שפורפרות מסוגים שונים: ליפגלוס בן 10, עטי הסרת כתמים, משחת שיניים וכו'

5 מצתים שנשכחו אצלי על ידי אורחים שונים

6 (!!!) צ'אפסטיקים... אלוהים …

דגני בוקר

בוקר רביעי 16/6/2010

שעת יקיצה: 06:00
מחשבה ראשונה עם יקיצה: לא... זה רשמי. עדיף למות.
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: הסיבה לשמה קמתי מוקדם כל כך - טיפול חצי שנתי במוסך
פעילויות נוספות מתוכננות: תלוי כמה חמורה תהיה תאונת ההירדמות שלי על ההגה בדרך הביתה. אם ירצה השליט העליון (או התחתון) אוכל לנמנם צהריים כבר בחצות היום. א-אא-מן!

בונוס בוקר: Rhymefest, בן טיפוחים ישן של קנייה ווסט שלא הכי הצליח לו למרות כמה יציאות, מוציא אלבום חדש עם קצת יותר הייפ מסביבו. הוא אפילו היה פה בארץ ביחד עם מארק רונסון, אם אני זוכרת נכון, וכאן לפניכם שיר נחמד עם ביט נעים וקליפ שג'נסיס עשו כבר פעם. בערך.


לא מתגעגעת

גם אם בקרוב יהיו לי חדשות מרעישות לספר לכם (טיזר), זה לא אומר שאני אשכח שיש דברים שאני לא מתגעגעת אליהם, ולעולם גם לא אתגעגע, בחיי העבודה. הנה מספר 8 בשבילכם (לחצו על התגית שלמטה כדי לראות את כולם):

#8 בזבוז הזמן תוך כדי רעב בנסיון "לגוון הפעם" בארוחת הצהריים. עד שאחרון המזמינים לא יאמר "לי לא אכפת, מה שכולם רוצים" לא תתקבל ההחלטה ובסוף תתבצע הזמנה חמוצת פנים, מהמקום הקבוע.

איחור אופנתי

תמונה
אין לי הרבה מה להגיד מעבר לכך שמצאתי את ההוכחה לכך שבבת-ים חיים בזמן עבר. הנה למשל בבת-ימון, בעת ביקור אצל הרופא (שהוא אחלה ושווה לנסוע עד שם בשבילו) נתקלתי בברכת חג שמח שכזו. לצורך ההמחשה היום ה-15 ביוני:
ושימו לב איך באופק יש רק חצי דגל גאווה.

דגני בוקר

בוקר שלישי 15/6/2010
שעת יקיצה: 08:00
מחשבה ראשונה עם יקיצה: ברוכים הבאים צינון מזגן! #לקום עם חצי אף סתום
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: לממש את אחד התורים שקבעתי לבדיקות שגרתיות של פרנויה
פעילויות נוספות מתוכננות: מתי אפשר לחזור לישון?

בונוס בוקר: ג'יי זי באחת ההופעות המעולות (תראו עוד קטעים ביוטיוב) ב-Bonnaroo 2010 עם "Hard Knock Life"

שופינג, עיניים

תמונה
אלון גל אמר פעם (ואני מקשיבה לו רק בגלל שזה נוח לי) שאם אמנע מעצמי משהו יקר, אני אפצה על כך ברכישת כמה דברים זולים שמחירם בסופו של דבר יעלה על מחיר הפריט היחיד שתכננתי לרכוש מלכתחילה. יכול להיות שהוא לא אמר את זה בדיוק ככה, אבל זה לגמרי מה שאני בחרתי לשמוע...

ובאותו עניין, שלט במשרד של איש מכירות כלשהו של מוצר יוקרתי כלשהו, בו ביקרתי מסיבה מיותרת כלשהי, אמר: "טעמו המתוק של המחיר הזול נמוג הרבה לפני טעמה המר של האיכות הירודה".

ולמה אני מספרת לכם את זה? כי הפעם לא עשיתי שופינג רק עם העיניים... והאשמה דורשת שכנוע עצמי. הצלחה!

מה, אין לי כאלה בצבע הזה...
נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק,
נערה אובדת

דגני בוקר

בוקר שני 14/6/2010
שעת יקיצה: 07:20
מחשבה ראשונה עם יקיצה: אוי כמה שמוקדם
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: לא יודעת. מוקדם. אני אסתכל בגוגל קלנדר ואחזור אליכם עם זה.
פעילויות נוספות מתוכננות: טרו בלאד חזרה!
וגם, בונוס בוקר. קטע ממש משעשע של ג'ימי קימל

כלים לחיים

תמונה
אם חשבתם שמובטלת שכמותי מבלה את מרבית חיי האבטלה שלה בשינה, תנו הצצה יומיומית בפינת "דגני בוקר" בבלוג הזה ממש ותבינו כמה רחוק הדבר מלהיות נכון. למעשה, לאחרונה הבנתי שהפעילות שאני מבצעת הכי הרבה בשלושת החודשים החולפים היא שטיפת כלים.

פעם אהבתי לשטוף כלים. זה קרה גג פעם ביומיים כשהכפיות אזלו ונהגתי להתייחס לדקות הספורות בהן אני רוכנת מעל הכיור ומקרצפת, כאל דקות של ניקוי ראש. אי אפשר לעשות מולטיטסקינג עם ידיים מלאות סבון וכאדם שמשתדל לבצע שתי פעולות במקביל ככל האפשר (כל פעולה שניתן לשלב עם טלפון או עם צפייה בטלוויזיה, או עם שתיהן), שטיפת הכלים לא הותירה לי ברירה, אלא להתרכז במשימה אחת בלבד.

אבל מאז שאני מובטלת ומנסה את כוחי במטבח כתחביב וכפתרון לשעמום, אני מוצאת את עצמי עם ערימות כלים בלתי נגמרות, והיות ופעולת השטיפה חדלה להוות לי סוג של תרפיה והפכה לקוץ בישבני המובטל, המצאתי שיטה על בסיס עיקרון הרמייה העצמית (עיקרון מטופש אבל אם מתמידים בו אז הוא אשכרה עובד, עד שאתה עולה עליך וחושף את הטמטום של עצמך) שהיא שלב מקדים לאקט השטיפה עצמו. לתרמית הזאת קוראים "השרייה" - ערימ…

דגני בוקר

תמונה
בוקר ראשון 13/6/2010שעת יקיצה: 08:00
מחשבה ראשונה עם יקיצה: מספרים חסויים על הבוקר? גם בנייד וגם בבית?! צבא כלשהו עושה תרגיל כלשהו ואני לא מתכוונת לענות!
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: לשכת התעסוקה היר איי קאם!
פעילויות נוספות מתוכננות: קונג פו קצבי ב-Wii Fit - כי אני אוהבת לראות את האווטאר שלי ממוקד.

ובעוד אני משתתפת בצערה של ל.לשם עם לכתה של ברייקינג באד, נחשו איזו סדרה חוזרת היום?

דגני בוקר

בוקר שבת 12/6/2010
שעת יקיצה: 10:38
מחשבה ראשונה עם יקיצה: אני כזאת טירונית אלכוהול.שוב... ספה, בגדים מאתמול, אמבוש על תפוחי אדמה בשתיים בלילה... נו, באמת.
פעילות מרכזית מתוכננת להיום: צ'ילאקסינג בייבי!
פעילויות נוספות מתוכננות: הגיגים על המקלדת ונקיון הבית

נערה אובדת במצעד הגאווה

תמונה
לתומי, קבעתי הבוקר ארוחת צהריים עם חברים אי שם בבן יהודה שבין גורדון לבן גוריון. קו 4 נשא אותי את המרחק הלא-כל-כך-רב בבוקרו של יום חם מדי, אך הניתוק מהעולם החיצון גרם לי לשכוח שהיום עובר לו מצעד הגאווה באותו בן יהודה, מה שאומר שנערה אובדת אחת צריכה לחזור הביתה נגד הזרם של מצעד שלם, רק כדי לגלות שאת הדרך היא תאלץ לעשות ברגל. ובחום.

אופטימית שכמותי, ניצלתי את השתלשלות העניינים הזאת כדי לתעד את מצעד הגאווה מהכיוון ההפוך.

זה מתחיל עם ניידת אחת
טפטופים של צבע
שורת אופנועים
המשאית של הלסביות
המשאית של הדראג (המשאית הכי כיפית)
המשאית של הגייז
אלה שחייבים לערב דת
אלה שחייבים להתפשט
אלה שבאו לתמוך
אלה שלא ברור אם הם ערסים או גייז
אלה שמנקים אחרי אלה שצועדים