לחם, אבטלה!

אז ביום חמישי אחזור להיות נערה אובדת שוב. אחרי תקופת אבטלה ארוכה ונהדרת (שהייתי יכולה לסחוב בכיף גם עוד שנתיים), הגיע הזמן להביא את הלחם הביתה ולחזור לעולם העבדות. שלושה ימים בלבד (הו, אלוהים!) הם כל מה שנשאר לי כדי למצות את החופש המוחלט שלי ולפתע אני מבינה שלא באמת הספקתי לעשות את כל מה שרציתי.

מה למשל?

- להפוך את האוף ווייט שלי לשזוף
- למצוא תחביב חדש
- להעמיד פנים שאני מבינה באמנות וללכת לתערוכה בהלנה רובינשטיין באמצע היום
- להתחיל את ברייקינג באד
- להתחיל את הסמויה
- לסיים את הביוגרפיה של ראסל ברנד
- לקרוא שוב קלאסיקה ישנה כמו מילכוד 22 או איזה פיליפ רות
- לקחת חבילה של בגדים לתופרת לטיילורינג בהתאמה אישית
- לשבת 4 שעות באותו בית קפה
- להחליף את המנורה השרופה בחדר השינה (כדי שאוכל להפסיק לחפש בגדים בארון עם האור של הפלאפון)
- לקחת את המעילים של החורף לניקוי יבש
- להקשיב לכל האלבומים שהורדתי
- לסדר את המסמכים החשובים בקלסר עם חוצצים (בניגוד לערימה אקראית על השולחן)
- לנקות את האוטו
- לראות סרט באמצע היום לבד
- לישון, לישון ואז לישון עוד קצת

אז כן, יש דברים שהמילה סופשבוע יפה להם, ועם זאת, כשבצהרי היום אור השמש יכה על סלוני ואני לא אהיה שם כדי לראות זה, מתחיל לי הגעגוע לימים ההם, כשהייתי מובטלת, כבר מעכשיו.

נשיקה חיבוק,
נערה עובדת



תגובות

  1. משתתפת בצערך לי זה קרה לפני שבועיים

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

ההתחלה

אני ויטו ספטפורה