יש לי חמש על זה

למרות האמריקנופיליות היחסית שלי, בלב אני יודעת לומר שהבריטים מנצחים בכל מה שקשור לקלאסה או לשכל. עובדה, הם ידעו לפני כולם לנצור לעד את השעה חמש בכל יום. אז הם מפנים זמן למנחת התה ומשם הם זורמים לפאב המקומי למנחת האלכוהול.

אני לא יודעת מה יש בשעה חמש שהופך אותה לשעה כה משמעותית ביום, אבל אני כן יודעת שאם יש משהו משותף בין עולם האבטלה לעולם העבדות, הרי שזוהי אותה השעה. חמש אחר הצהריים זהו הצומת של היום. כמובטלת, השעה חמש היתה השעה בה העת להכריע, האם היום הזה ימשיך בתנומה חפוזה על הספה וייגמר בצליית המוח מול הטלוויזיה, או האם יהיה זה הזמן לנצל את הדקות האחרונות של השמש על חוף הים, ומשם הלילה כה צעיר.

כמשועבדת, השעה חמש היא השעה בה נמס המוח. כל נסיון או בדל של מאמץ לנסות ולהחיות את השכל, הוא אבוד מראש. מצד אחד מדובר בשעה שמרמזת על כמעט-קצו של יום העבודה, מהצד השני השעה (או השעתיים) הנותרות בפני האדם העובד מהשעה חמש והלאה, הם השעתיים הקשות ביותר ביום כולו. עוד יותר משעות הבוקר העצלות.

לכן, יוטב לו לאדם, אם לצד החזרת הסיאסטה, לצד קיצור השבוע לארבעה ימי עבודה ולצד החוק שאוסר להופיע במשרד לפני השעה 11 בבוקר (וזה כולל גם מענה לטלפונים שאסור בהחלט), יוטב לו לוותר מראש על הנסיון להפיק מעצמו תועלת מעבר לשעה חמש, ולפרוש למנחת התה (או הקפה השחור) בהקדם האפשרי.

קפה....


לו הייתי שר העבודה, לו...

ובאווירה זו (ובשעה זו) תסלחו לי, אבל יש לי ישיבה לנסות ולהישאר בה מרוכזת.
נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק,
נערה אובדת

תגובות

  1. יוטב גם יוטב לה לבתאדם :)
    פלוס - מאוד אהבתי את הכותרת, גירל!
    לו היית אפדייטד לצורך הערב, לו...
    סםסם, נוֹ לסבו יוֹ ;)

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

ההתחלה

אני ויטו ספטפורה