ימי מחלה #3

כל כולי ציפיתי לביקורו של טכנאי המזגנים. הימים האחרונים בבית היו קשים מנשוא. בשעות הבוקר השמש שורפת את חלון חדר השינה שלי ובשעות הצהריים את החלון בסלון. במהלך השעות הללו, הגג נטול הבידוד אוגר את החום ומשחרר אותו מאיזור הארבע ואילך בהתמדה. הבריזה מן הים היתה יכולה להיות נהדרת אם היא לא היתה בטמפרטורה של 30 מעלות, אה.. וגם אם הבניין שבנו ממול לא היה חוסם אותה... מה שבסופו של דבר אומר שלמעט 4 שעות בלילה, הבית שלי עולה בלהבות.
כשאני סובלת מחום גבוה, זה עוד מילא, אבל בכל כמה שעות, כשכדורי הפלא שלי מורידים את החום, אני הופכת לעיסה מימית ומיואשת.

אל הביקור של איש המזגנים לא יכולתי להתכונן טוב יותר. הכנסתי בקבוק משקה קל לפריזר, הזזתי את הספה שיהיה לו נוח לעבוד והמתנתי... בדריכות. בשקיקה. והנה הגיע לו איש המזגנים וסיפר לי שהמוח של המזגן שרוף, ושלהחליפו יעלה כמעט כמו מזגן חדש... אמר, והלך כשבא...

לזכותו יאמר שבדק היטב

נטולת מזגן אני נאלצת להעביר בעומס חום גם את הימים הבאים וכל שנותר לי בינתיים הוא לתהות איזה מוח שרוף יותר - של המזגן, או שלי?

נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק
נערה בוערת

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

ההתחלה

אני ויטו ספטפורה