על התמכרויות או: למה לעבוד באינטרנט זה מסוכן

הנה זה קרה. הלילה. בלי שום סיבה, בלי שום הצדקה, נכנסתי ל-Flix.co.il (כן! היכנסו גם אתם ילדים) ועשיתי ריפרש לדף הבית. בעוד זה דווקא עניין שבשגרה, מה שקרה אחרי כבר לא לעניין לחצות הליל. תיקון תמונת סרטון פה, תיקון תמונת סרטון שם, והנה חלפו להן דקות ארוכות של תיקוני קוסמטיקה שהם כמו כוסות רוח להיידי מונטאג.

אני עוד צעירה, ויש לי עוד מספיק דברים להתמכר אליהם ולהיגמל מהם (אל תגידו לי שיש גרסה חדשה לאנגרי בירדז!) אבל מעבודה, כנראה, לא אצליח להיגמל לעולם. לא כל עוד העבודה שלי חיה במרחב האינטרנטי... היי, לקח לי רק כמעט שנה מאז האבטלה להודות בכך...

מהצד השני, על מי אני עובדת?! ביום ראשון ניגשתי אל פקידת הבנק ברמת גן, כדי לקבל כרטיס אשראי חדש (לאחר שהקודם נפל קורבן לגניבת זהות - היזהרו מהכספומט באלנבי ליד רולדין), וכששאלתי את הפקידה לשלומה היא ענתה לי במילים העצובות האלה: "משעמם לי. 30 שנה אני פה. אני רוצה הביתה".

באינטרנט אין 30 שנה. אתנחם בזה..

נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק,
נערה אובדת

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

ההתחלה

אני ויטו ספטפורה