מי ומה?

"נערה אובדת" התחיל כפרויקט משעשע שנולד מתוך שעמום אבטלתי, ומתוך הרצון שלי להשאיר את המוח עובד, גם אם אני עצמי הייתי מובטלת. תקראו לזה משבר כמעט גיל 30 או שפשוט תקראו עוד כאן. אבל העובדה היא שלפעמים קל ללכת לאיבוד במירוץ אחר קריירה ואבטלה, ועם כל הקונוטציות הרעות שהמילה הזאת מעוררת, מדובר בסופו של דבר בהפסקה מבורכת מהחיים האוטומטיים וביכולת להתרחק מעט כדי לראות את כל התמונה מזווית הרבה יותר מאווררת.

במהלך ארבעת החודשים האלה, בהם הייתי מובטלת, הצלחתי לקחת הפסקה מבורכת מאותו מירוץ קרייריסטי לא נודע, והבנתי שעבודה בחיים זה לא הכל. זאת אומרת, כן. אנחנו מבלים את רוב חיינו בעבדות ממכרת, אבל אנחנו נוטים לשכוח לחיות קצת בין לבין.

אחרי תקופה ארוכה על הספה, מול הטלוויזיה, על המחשב, בים ובכל מקום שתמצאו מובטל שמנסה להעביר את היום, חזרתי להיות נערה עובדת, אבל הבטחתי לעצמי שלנצח אשאר נערה אובדת. כי לפעמים צריך ללכת לאיבוד בשביל למצוא דרך חדשה.




נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק,
נערה אובדת



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

ההתחלה

אני ויטו ספטפורה