דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2010

דגני בוקר של חג

שעת יקיצה : 9:15 מחשבה ראשונה על הבוקר : לילה ראשון שישנתי ללא מזגן וללא מאוורר. מצד שני, גם ללא שמיכה אז יש להיות זהירים. סידורים של חג וסופ"ש : קניות בסופר, רחיצת מכוניות, החלפת מנורה באמבטיה (כי אני מתקלחת בחושך כבר יומיים) וסידור הארון (שכרגע זרוק כולו על הריצפה אחרי שחולת הסדר בקעה ממני לדקה של אי שפיות). תכניות לחג ולסופ"ש : נסיעה לקיבוץ לבקר חברה (ובילוי בחברת  3 תינוקות), ארוחות חג, ארוחות שישי, מסיבת גג, מסיבת גג נוספת, פרידה מהברזילי והכי חשוב: הלילה בסניף, Re:feel . יש לי תחושה שהנסיון למצות את חופשת לוח השנה האחרונה לזמן הקרוב יגרור עייפות מצטברת ואף גב כואב. 

דגני בוקר

שעת יקיצה : 8:00 מחשבה ראשונה על הבוקר : כל השכונה הזאת מכת בנייה אחת גדולה. כאילו ההקפאה נגעה לכרם התימנים. מוטיבציה : האמת היא שבעבודה לא בונים לי בית על החלון ואפילו יש שם מזגן. נרשמת הצלהבות יחסית. פעילות ערב : מאחר והמחלה עדיין שורה עליי מנוחה לפני הסופ"ש הארוך ועתיר הפעילות שמחכה לי.

ימי מחלה #3

כל כולי ציפיתי לביקורו של טכנאי המזגנים. הימים האחרונים בבית היו קשים מנשוא. בשעות הבוקר השמש שורפת את חלון חדר השינה שלי ובשעות הצהריים את החלון בסלון. במהלך השעות הללו, הגג נטול הבידוד אוגר את החום ומשחרר אותו מאיזור הארבע ואילך בהתמדה. הבריזה מן הים היתה יכולה להיות נהדרת אם היא לא היתה בטמפרטורה של 30 מעלות, אה.. וגם אם הבניין שבנו ממול לא היה חוסם אותה... מה שבסופו של דבר אומר שלמעט 4 שעות בלילה, הבית שלי עולה בלהבות. כשאני סובלת מחום גבוה, זה עוד מילא, אבל בכל כמה שעות, כשכדורי הפלא שלי מורידים את החום, אני הופכת לעיסה מימית ומיואשת. אל הביקור של איש המזגנים לא יכולתי להתכונן טוב יותר. הכנסתי בקבוק משקה קל לפריזר, הזזתי את הספה שיהיה לו נוח לעבוד והמתנתי... בדריכות. בשקיקה. והנה הגיע לו איש המזגנים וסיפר לי שהמוח של המזגן שרוף, ושלהחליפו יעלה כמעט כמו מזגן חדש... אמר, והלך כשבא... לזכותו יאמר שבדק היטב נטולת מזגן אני נאלצת להעביר בעומס חום גם את הימים הבאים וכל שנותר לי בינתיים הוא לתהות איזה מוח שרוף יותר - של המזגן, או שלי? נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק נערה בוערת

המשרד - פרק 4

אחרי פגרת חגים שבה לה "המשרד - גרסת נערה אובדת" אל מסכי המחשב וצגי הסמארטפון בפרק דרמטי במיוחד בו כולם נעשים חולים. ומה הפלא? החגים לבדם עלולים לדחוף את המערכת החיסונית אל הקצה, והסתיו הקייצי הזה שמשוויץ בימי השרב שלו, הם מתכון לבלבול מאווררים/מזגנים שגורם לאף לנזול. אז מוכנים לעוד פרק בסדרה המלבבת? אין לנו קליף-האנגרים, אין לנו אי הבנות מבלבלות או עלילות מתנגשות. לעזאזל! אין לנו אפילו תסריט... אבל היי... יש לנו אתר משלים בו תוכלו ללמוד עוד על הדמויות בסדרה.. קוראים לו טוויטר . לחצו כאן לכל הפרקים אילוסטרציה... ומתחילים! מכירים את זה שאתם יודעים שאתם הולכים להיות חולים ונאבקים בזה? ואז... נהיים חולים? מאבק שוא עידון וקלאסה המחלה האמיתית היא וורקוהוליות הזדהות תכלס!

דגני בוקר

שעת יקיצה: 7:45 מחשבה ראשונה על הבוקר: אבל למה? באמת אבל... למה? מוטיבציה: אני מאמינה שהצעירים אומרים את זה: פחחחח פעילות ערב: אשתעל עצמי לדעת מול פרק טרי של מאד מן ושניים של Boardwalk Empire. 

ימי מחלה #2

ביקורופא מציגים: הסמים שלי מימין: תערובת צמחים נגד שפעת, טייגר באלם, כדורי ברזל, אכיניציאה, משכך הכאבים הטוב בעולם  ומקדימה: אוסילו. כדורי הפלא המתוקים שהיו מונעים את המחלה מלכתחילה... ועכשיו ברשתוכם, משכחי הכאבים משפיעים וזה נעים ומרדים גם יחד

ימי מחלה

המרפאה באלנבי נראית יוקרתית בהיפסטמטיק.  במציאות היא מגיפה מחכה לקרות

דגני בוקר

שעת יקיצה : 7:45 מחשבה ראשונה על הבוקר : אם רק אצליח להגיע למקלחת אני אהיה בסדר... מוטיבציה : 38 חום, אף סתום/נוזל, גרון מגורד וסחרחורת מתמשכת. המוטיבציה היחידה שלי היא לדפוק את הראש בקיר. פעילות ערב : אתם צוחקים עלי? רק שיעבור היום הזה...

חטיף לילי

הולכים לישון : 4:03 בבוקר. כי ג'ט לג גורם לך לעשות שטויות. מצב רוח : שיכור. סבב בארים זו דרך מעולה להתגבר על ג'ט לג מסקנות : אני צריכה לעשות את זה יותר תכניות בוקר : אתם מתכוונים צהריים, נכון? תכניות צהריים : שאריות מהמקרר, השלמת פרקים של CSI (כי כזאת אני), ושינה על הספה עם המאוורר על הפרצוף (כי המזגן עדיין מקולקל...למישהו יש טכנאי?)

דגני בוקר

שעת יקיצה: 8:00 מחשבה ראשונה על הבוקר: חם לי. אני עייפה. די.... מוטיבציה: ראה סעיף קודם. פעילות ערב: מטעמי עייפות טרם צפיתי בסדה החדשה של HBO... בכל זאת... פרק ראשון הוא שעה וקצת.

דגני בוקר

שעת יקיצה : 8:00 מחשבה ראשונה על הבוקר : הנה מתחילים שוב... בחזרה לעבודה. מוטיבציה : אפסית. הג'ט לג הותיר אותי עם 3 שעות שינה בלבד. פעילות ערב : צריך לשרוד אותו ערה עד שעה הגיונית, אבל אז לא לחצות את קו העייפות ולפתח אינסומניה.. מה שכן, פרק ראשון טרי ומסקרן של "Boardwalk Empire" מחכה לי כשאשוב.

דיני עבודה

דינן של עבודות, הוא שדינך יהיה לעבוד ובעוד יומיים אאלץ לנשק לשלום את התפוח הגדול ו... לחזור לעבוד. אבל למרות הדיכאון הכללי מסיומה של החופשה, עבודה היא בסופו של דבר כמו מוזיקת מיינסטרים. בלעדיה, לא היתה קיימת מוזיקה אלטרנטיבית איכותית. חופשה היא הדבר המושלם, אבל בלי עבודה ממנה אפשר לקחת חופשה, היה משעמם להסתובב ברחובות ניו יורק, לראות הופעות שוות וללכת למסעדות. טוב נו, על מי אני עובדת? יכולתי להמשיך ככה לנצח, אבל היי.. בלי עבודה לא הייתי יכולה להרשות את זה לעצמי במילא אז אתנחם בכך.... נוט טו סלף: לזכור את החיוך הזה בפעם הבאה שאני נשארת עד מאוחר בעבודה נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק, נערה אובדת ממנהטן... שבה לעבוד ובעיקר לאבוד בעוד יומיים!

בונוס בוקר (שעון ניו יורק)

באווירת שבוע האופנה ובאווירת החיבה שלי ל-Funny Or Die, קבלו פרסומת מיוחדת לתחתונים הכי טובות... ולשם ההשוואה, הנה המקור

ימי חופש

שעת יקיצה: 7:00 - עשיתי בייביסיטר לילד בן 2 וזה לא יכול להיגמר טוב מחשבה ראשונה על הבוקר : מצד שני, כשהוא אומר לי על הבוקר: "הילללית, בוקה טוף" זה די מחמם את הלב מסלול מתוכנן להיום : נסיעה אפ-סטייט ניו יורק לאאוטלט נפלא בשם וודברי (וגם לאיזו תצפית, ידה ידה) וארוחת ערב בקולינרי סקול. שופינג וחמאה. אבני היסוד של חיים מזינים ובריאים. תכניות ערב : השלמת שעות שינה. מחר על הבוקר ביקור ראשון בשבוע האופנה בתצוגת האופנה של Guli. 

זו גם קריירה

חבל שאין תכניות ריאליטי טראש רבות יותר בישראל. אחרת מזמן הייתי משתזפת יתר על המידה, מנפחת את החזה עם סיליקון ומשתכרת בשעות הבוקר מול המצלמה. אולי הייתי נראית זוועה, אבל ללא ספק הייתי יכולה לעשות מזה קריירה... מצד שני למה לחשוב בקטן כשאני יכולה להגות ריאליטי ישראלי בטלוויזיה האמריקאית. ג'רזי שור זה הדבר כי הגווידוז הכי באופנה עכשיו, אבל גל הפופולריות של החמולה הישראלית בניו יורק עוד ישוב, וכשזה יקרה, ריאליטי כמו "טיילת צ'לסי" או "על גדת האיסט ריבר", או אפילו "מאפיית מקדוגל" יכול להיות רעיון לא רע, ואז אולי ימכרו בובות שלנו באורבן אאוטפיטרס... במקום סנוקי ופולי די אלו יכולים להיות אנחנו! מי איתי?!? נ שיקה חיבוק נשיקה חיבוק, נערה אובדת בחופשה

ימי חופש

שעת יקיצה: 8:30 מחשבה ראשונה על הבוקר: הסירנות בניו יורק רועשות יותר מעבודות הבנייה מתחת לבית שלי בארץ ועם זאת נעימות יותר לאוזן. מסלול מתוכנן להיום: איסוף תג העיתונאים שלי לשבוע האופנה שנפתח מחר. משם יורדת עם הסאבווי לסוהו לשופינג חלונות ראווה ולמרק הדים סאם הטעים בעולם בצ'יינה טאון (כאילו, בסין הוא יותר טעים, אבל עדיין מדובר במעדן). משם למניקור פדיקור במבצע אמצע שבוע והביתה תכניות ערב: ארוחת חג ובייביסיטינג על האחיין השובב שלי בן ה-2

דיני עבודה

המפתח לעושר כלכלי ולהספק תעסוקתי, כמו גם לשמחה לאומית, טמון ביקיצה הטבעית. אם כל העובדים כולם יקוצו בזמנם החופשי ויתנו 6 שעות של עבודה מרוכזת (רצוי 3 פעמים בשבוע) יהיה לנו משק בריא. אני כמעט די בערך בטוחה בזה!

ימי חופש

שעת יקיצה : 8:00 - שיפור ניכר אך לא מספק מחשבה ראשונה על הבוקר : זה מעניין מאוד שבעת חופשה או אבטלה אני זוכרת את החלומות שלי ובעת עבודה לא. אם זו לא הדחקה אז מה כן?!? מסלול מתוכנן להיום: זה התחיל בסרט ממש מוצלח שראיתי בשם "סיטי איילנד". מתברר שזה אי שהוא חלק מניו יורקוהוא נחשב המשך של רובע ברונקס רק נקי ונעים למחייה. זה אי דייגים וזה אומר מסעדה! אנדי גרסיה משחק בסרט והוא עשה עבודת שכנוע תיירותית מוצלחת. תכניות ערב : לעת עתה התכנית העיקרית היא לא להרדם בתשע...

ימי חופש

האמת היא שלא ממש חשבתי מה אכתוב כאן בבלוג בעת שהותי בחו"ל. מצד אחד, אני בחופשה ולא אמורה לבצע שום סוג של עבודה. מצד שני, חצי שנת אבטלה הוכיחה לי שאין דבר כזה שאני לא עובדת בפורמט כזה או אחר. אז עד אשר יהיו לי עדכונים יותר מהותיים, הנה קצת דגני בוקר עם ניחוח חו"ל. סיריאל, אם תרצו. האמפייר סטייט מהחלון של הבית של ההורים שלי שעת יקיצה : 6:30 - הג'ט לג עדיין נמשך מחשבה ראשונה על הבוקר : מממ... שאני אחזור לישון עכשיו או אחזור לשנ"צ בצהריים... מסלול מתוכנן להיום : היות ויורד גשם, זה מחייב Mall או אולי את החדש של רודריגז, מצ'טה, שעולה היום. תכניות ערב : בתקווה שלא ארדם בשש, מפגש ישראל-ניו יורק עם הנוכחים בעיר.

דמי אבטלה

בעודי ממתינה לטיסה אל החופש בשדה התעופה, שמתי לב שפתאום חוזרת לי התחושה המוכרת ההיא מימי האבטלה שלי. זו שמקבלים כשמבינים שלא חייבים לקום מוקדם מחר בבוקר, לא חייבים לתכנן את היום בקפידה וממש לא חייבים להילחץ מדברים לא חשובים. אז נכון שהפעם מדובר במסגרת זמן ברורה, והחרדה הבלתי נמנעת מהחזרה לחיי השגרה תשוב בקרוב. אבל אם אפשר להרגיש מובטלת לכמה שבועות ולהעמיד פנים שהחופש הוא אינסופי, אני בעד הדחקה. גם אם היא תחזור לסטור לי בפנים אחרי החג. נשיקה חיבוק, נערה נופשת

דגני בוקר

שעת יקיצה : 6:30 מחשבה ראשונה על הבוקר : חופשה, חופשה, חופשה!! (וגם: שיט, מוקדם, מוקדם!) מוטיבציה : איך אני אנסח את זה... ג'יימס מרפי סיים אתמול בשיר אהבה לניו יורק ועכשיו אני בדרך... אפשר לומר שהמוטיבציה גבוהה. פעילות ערב : מאחר והערב שלי נדחה בעוד תוספת של 7 שעות, אז אני מניחה שהוא יראה חסר פעילות מתמיד. ובכל זאת, בטח הוא ישמע קצת ככה: "טקסי! טו מנהטן פליז".