דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2010

דמי אבטלה

כמובטלת, אני חשה שעלי לפעול בערוצים פוליטיים כדי לחוקק חוק אנטי סידורים ביום שישי. אין שום סיבה להתערבב עם ההמון העובד ולהצטופף בתור לבנק/סופר/דואר #שותה_משקה_אלכוהולי_עם הרגליים_למעלה

דגני בוקר

בוקר שישי 30/4/2010 שעת יקיצה : 10:00 מחשבה ראשונה עם יקיצה : מצחיק איך אני קמה טבעית בשעות עגולות פעילות מרכזית מתוכננת להיום : ארוחת צהריים עם דודה פעילויות נוספות מתוכננות : נקיון הבית (כי הכי ברור שלא ניקיתי אתמול) ופיזוז לילי

לא מתגעגעת

עבודה? בשביל מה. הנה עוד עניין שלא יחסר לי במקום העבודה: #4 להיות אדם טוב ולהזמין משלוח אוכל עבור הכלל וכשמגיע האוכל, לבזבז את היום בתחושת אשמה על כך שמישהו קיבל פלפל במקום עגבניה בסנדוויץ'. 

דמי אבטלה

אני יכולה להצביע על הרבה הבדלים בין עבודה לאבטלה (זה למשל שאני מאושרת, ככה סתם בשביל הדוגמה), אבל המשמעותי ביניהם הוא הרבה יותר פשוט. כשעבדתי, מצאתי את עצמי נאבקת במהלך היום כדי לסדר לעצמי את מה שאני נוהגת לכנות "זמן בית". כשאני מובטלת, וזמן בית לא חסר לי, אני מוצאת את עצמי נאבקת לסדר לעצמי "זמן חוץ". אז יאללה, החוצה. 

דגני בוקר

בוקר חמישי 29/4/2010 שעת יקיצה : 10:00 מחשבה ראשונה עם יקיצה : החלומות שלי הופכים למוזרים יותר ויותר פעילות מרכזית מתוכננת להיום : להתחיל לשתות מהצהריים פעילויות נוספות מתוכננות : סידורי יום שישי ביום חמישי #יתרון של מובטלים

הידד!

עד עכשיו חייתי בתחושה שאני סופרת לאחור 100 ימי אבטלה המוכרים לי בחוק... אבל עכשיו, ממש עכשיו (והודות לכך שסוף סוף יצאתי מהבית למכולת) קיבלתי מכתב מביטוח לאומי שמאשר לי צ'ילקסינג של עוד 25 יום! ו...כולם ביחד איתי: הידד! סימנתי במדגש ירוק כי ככה אני מתגלגלת

דמי אבטלה

דברים שעשו לי יום שמח: ירח באמצע היום אני בנעלי ספורט גלידה כפיצוי על הספורט כפיצוי על הגלידה (בטעם מסטיק) השמיים מהבית שלי סירה מצחיקה בנמל יפו

דגני בוקר

בוקר רביעי 28/4/2010 שעת יקיצה : 12:00 מחשבה ראשונה עם יקיצה : טוב די, ממחר שעון מעורר ב-10:00 פעילות מרכזית מתוכננת להיום : סרט! פעילויות נוספות מתוכננות : ספורט (כן, הכי לא מתאים לי אבל אשכרה נכנסתי לזה), בישולים (זה כבר הרבה יותר מתאים לי) ואבודים!

מה שאובד

כבר כמה ימים שאני משתעשעת עם הרעיון שבקרוב אצטרך להתחיל לעבוד. לא יודעת אם משתעשעת כמו שממש ממש נאבקת עם הקולות הפנימיים בראש שלי (והם כה רבים!), אבל יש אנשים שמוצאים בכך שעשוע. במוחי, היות ואני אוהבת דד-ליינים (ועוד יותר אוהבת אנשים שעומדים בהם), חשבתי לעצמי שבחג הפועלים השכוח הבא עלינו לטובה ב-1 במאי, אתחיל לחפש עבודה. אבל בלבי, מה זה לא בא לי.... בדרך כלל אני אדם שמקשיב למוח, אבל הנה עוד מקרה בו האבטלה שינתה את חיי, והפעם החלטתי להקשיב ללב, כמו שכל האנשים הטובים האלה עושים. אז הלב אומר לא! ולכן את חג הפועלים הקרוב אחגוג כחג המובטלים. דגל אדום? כן! כי הרחצה בים העבודה היא מסוכנת הקיץ... אני מעדיפה להשתזף על חוף מבטחים. Mayday indeed נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק נערה א ובדת

לא מתגעגעת

וכדי להזכיר לעצמי שעבודה זה רע, הנה עוד משהו שלא אתגעגע אליו לעולם: #3  מיילים משרדיים שמתלוננים על זוהמה כלשהי במטבח המשותף ומתהדרים שלא לצורך במשפטים כמו "המטבח הוא של כולנו" או "אנשים, בואו נשמור על נקיון" וגרוע מכל "אני בטוח/ה שבבית שלכם אתם לא מתנהגים ככה".

דגני בוקר

בוקר שלישי 27/4/2010 שעת יקיצה : 11:30 מחשבה ראשונה עם יקיצה : שיט איזה יום היום? אה. אין לי עבודה. סבבה. פעילות מרכזית מתוכננת להיום : ספר על הים  פעילויות נוספות מתוכננות : 24, גוסיפ, (צ'אק!!) והפרק משבוע שעבר של SNL

תולדות השיעמום בעידן האבטלה

אני מוכנה להישבע שלא ידעתי שיעמום כבר כמה שנים טובות. זה נשמע כמעט לא אמין, אבל אני כמעט בטוחה שכל רביצה של"פעילים" ביניכם אולי נראית משעממת, היתה רביצה רצויה. רביצה של מנוחה. נוכח אופי העבודות שלי בשש עד שבע השנים האחרונות בחיי, שיעמום לא היה אופציה. אם זה מייקל ג'קסון שהחליט למות בסופ"ש (הסופ"ש הזה חרוט לי בצד הטראומתי של המוח ולא בגלל שאיבדנו את מלך הפופ, אלא כי הוא הוציא לי את הרצון לחיות), או כל אמן/סלב אחר שהלך לעולמו בתקופה האחרונה (ולעזאזל היו הרבה כאלה); אם  זה ראיון של הרגע האחרון עם טאליב קוואלי שפתאום השיגו לי (אבל איזה כיף זה היה!) ואין ברירה אלא להתכונן בסופ"ש; אם שת"פ מסחרי מעיק נפל על המערכת או אם מדונה החליטה שהיא סוגרת את הטור שלה בארץ הקודש. לא משנה איך ולמה, שיעמום, זה לא משהו שהצלחתי לחוות. אתמול, סמוך לשעה 12:00 בצהריים, השתעממתי. אבל ממש ממש השתעממתי. מה זה השתעממתי? טיפסתי על הקירות. מה זה השתעממתי? צפיתי ב"לא רק בלונדינית" בכבלים. מה זה השתעממתי? תקפתי את המטבח בנסיונות כאילו-יצירתיים להכין לחם (לחם!). זה קרה בשעות

Free 99

נערה אובדת היא גם נערה מפרגנת, את זה כבר ביססתי. כמעט ולא נעים לי לעשות את זה שוב, אבל כשזה שווה פירגון אז אין התלבטות. רבות המלצתי על המיקסטייפ של אלון עוזיאל בוואלה! תרבות. עכשיו תוכלו לקבל אותו וגם את תכנית הרדיו שלו "תא הכפפות" וחיבור ישיר לדברים החדשים ברשת ולמחשבות המטונפות שלו בבלוג: " אני כסף צעיר ", ששמו מתכתב עם אחד מאליליי, ליל' וויין, והלייבל הסופר-פליי שלו.

דגני בוקר

בוקר שני 26/4/2010 שעת יקיצה : 11:30 מחשבה ראשונה עם יקיצה : אולי עד 12:00? פעילות מרכזית מתוכננת להיום : יום ספורט! פעילויות נוספות מתוכננות : ספורט זה כבר יותר ממה שתכננתי.

Free 99

די ג'יי פרמייר הוציא מיקסטייפ מחווה לגורו מגאנג סטארר וגם אם אתם לא חובבי היפ-הופ (כי אתם חושבים שהיפ הופ זה פיפטי סנט, אבל נו בסדר), אני מבטיחה לכם שתהנו מהמיקסטייפ הזה גם מבלי האלמנט הרגשי הנלווה ליצירה, בעקבות מותו של גורו. הורידו את המיקסטייפ  כאן  ולא תתחרטו. קבלו גם את הטראקליסט 01. Gang Starr – Betrayal (Feat. Scarface) 02. Gang Starr – Intro (The First Step) 03. Gang Starr – Execution Of A Chump (No More Mr. Nice Guy Pt. 2) 04. Gang Starr – Name Tag (Premier & The Guru) 05. Gang Starr – Speak Ya Clout (Feat. Jeru the Damaja & Lil Dap) 06. Gang Starr – Peace Of Mine 07. Gang Starr – Eulogy 08. Gang Starr – Royalty (Feat. K-Ci & JoJo) 09. Gang Starr – Daily Operation (Intro) 10. Gang Starr – In This Life… (Feat. Snoop Dogg & Uncle Reo) 11. Gang Starr – Above The Clouds (Feat. Inspectah Deck) 12. Gang Starr – The Planet 13. Gang Starr – Daily Operation (Intro) 14. Gang Starr – Next Time 15. Gang Starr – 93 Interlude (Unreleased Moment Of Truth Interlude)

דמי אבטלה

אין יום שבת שאני לא חושבת לעצמי שהכי לא בא לי שיבוא יום ראשון. אתם בוודאי שואלים את עצמכם: מדוע ולמה?היא הרי מובטלת. ובכן את טעות חיי האבטלה שלי עשיתי בשנייה שהחלטתי ללכת לחתום בלשכה ביום ראשון. למרות שהגעתי בשעות הצהריים המאוחרות, החליט הפקיד (החביב/ החייכן / האדיב / השטן - מחק את שלושת המיותרים) להורות לי להגיע מעתה והלאה בכל יום ראשון אל בניין קריית הממשלה ולהתייצב כאילו לא הפסקתי לעבוד מעולם. אז עם תחילתו של השבוע, ורגע לפני שאתם רוצים להרוג אותי על מתנת האבטלה הנפלאה שנפלה בחיקי, דעו לכם שגם למובטלים יש שביזות יום א'. חבל רק שלא השכלתי להפוך אותה לשביזות יום ב' והתייצבתי בלשכה ביום הארור ההוא. 

דגני בוקר

בוקר ראשון 25/4/2010 שעת יקיצה : 8:00 מחשבה ראשונה עם יקיצה : בשביל מה?! פעילות מרכזית מתוכננת להיום : המקום שגורם לי לקום מוקדם בבוקר יום א' - כן, זהו יום החתימה בלשכה פעילויות נוספות מתוכננות : קניות בסופר, סידורים של מובטלים ופיצוי על יקיצה מוקדמת עם שנת אחה"צ

אני? אני מובטלת

אתמול בצהריים נשאלתי שוב במה אני עוסקת. שמתי לב לאחרונה שהשאלה הזאת, שנשאלת מתוך מניע, גם אם לא מודע, לנסות ולקטלג אדם בתבניות המוכרות במוח, מגיעה ברוב הפעמים מאנשים שבתבניות המוכרות שלי במוח נחשבים "מיושבים". אני כמובן חוטאת כאן באותו אפיון שאני מקווה שלא יופעל עלי במצבי הנוכחי, אבל זו גם הסיבה שהתשובה לשאלה הזאת, "במה את עוסקת", לא יוצאת לי בקלות מהפה.  מוקדם יותר החודש, כש נשאלתי את השאלה  על ידי הפקידה במוסך שלי, מצאתי לנכון להגמיש את האמת ו"להמשיך לעבוד" במקום האחרון בו עבדתי. אתמול, אחרי כמעט חודשיים של אבטלה, היססתי ועניתי: "אני מה שקוראים לו בין עבודות". אחרי פאוזה קלה של כמה שניות חשתי צורך להסביר. "אני מחפשת", אמרתי. ואחרי שהבנתי שוב שחטאתי באי דיוק, נכנעתי (כנראה לעצמי) והכרזתי: "האמת היא שאני פשוט מובטלת".  זו אולי רק שאלה של ניסוח, אבל למרות שהמונח "בין עבודות" הוא הצורה המנומסת, הפרטית יותר, להודות שאתה בעצם מובטל, קיים הבדל משמעותי בין השניים. הרי "בין" הוא מצב כל כך לא רצוי שכולא אותך בעול

דגני בוקר

בוקר שבת 24/4/2010 שעת יקיצה : פיזית ב-13:30, רשמית ב-15:40 מחשבה ראשונה עם יקיצה : וואלה.... פעילות מרכזית מתוכננת להיום : לנסות כמה שיותר, אם אפשר, מתי שאפשר, רק אם אפשר, לעשות כלום. פעילויות נוספות מתוכננות : בהייה, אכילה, שינה

Free 99

החלק השני של ההומאז' הגאוני של יוצרי "סאות' פארק" לעצמם שודר אתמול בארצות הברית. נערה אובדת רצתה להביא לכם את הלינק הישיר לצפייה אבל במקום זה קיבלה את ההודעה הבאה. עם כמות כזאת של בליפים, כנראה עדיף שאמליץ לכם להוריד, למסגר ולשמור.

לא מתגעגעת

הנה עוד עניין שאני בשום אופן לא מתגעגעת אליו בחיי העבודה: #2 מיילים ששואלים אותי "את במשרד? מנסה להשיג אותך בטלפון" וטלפונים שמטרתם לבדוק אם קיבלתי את המייל שנשלח לפני דקה

דגני בוקר

בוקר שישי 23/4/2010 שעת יקיצה : 11:00 מחשבה ראשונה עם יקיצה : אבל בשביל מה להתקשר בבוקר, בשביל מה? פעילות מרכזית מתוכננת להיום : חומוס! פעילויות נוספות מתוכננות : שקיעה בשנת חומוס ו.... ג'יילס פיטרסון?

Free 99

נערה אובדת היא נערה מפרגנת, והפעם שוב ל מיקסטייפ של דוד אלון עוזיאל  בוואלה! תרבות. זה בחינם וגם כיף - כמו לקבל דוגמיות של רדבול ברחוב בשעת צהריים מנומנמת. ויש גם סיבות ספציפיות יותר כמו בלר, LCD Sounsystem, אפי ופארל וכן... בריטני ספירס (כי טראש זה יופי!)

דגני בוקר

בוקר חמישי 22/4/2010 שעת יקיצה : 10:22 מחשבה ראשונה עם יקיצה : אני חושבת שפועל הבניין מחוץ לחלון שלי ביצע טבח המוני בחבריו הפועלים. איזו סיבה אחרת יש להם לצרוח ככה? פעילות מרכזית מתוכננת להיום : סרט בצהרי היום - הגשמת חלום האבטלה שלי! פעילויות נוספות מתוכננות : לנקות את הבית - הגשמת הסיוט השבועי שלי!

נדודי שינה

ליל רביעי 21.4.10 שעת כיבוי אורות:  00:52 מסקנה מרכזית מהיום:  גם אם היום מתחיל רע ונגמר רע, זה לא אומר שהאמצע לא היה אחלה. הספק המשימות להיום:  יקיצה מוקדמת - צ'ק, צפייה בסדרות האהובות - צ'ק, נוכחות ואף הנאה בפצ'ה קוצ'ה - צ'ק. אז למה זה מרגיש כאילו לא עשיתי כלום היום? הבטחה שלא תקויים מחר:  ללנקות את הבית. לא, באמת... הרהיטים כבר יומיים באוויר ובשביל לשבת על הספה אני צריכה להצטופף ליד כיסא, מאוורר וערימה של עיתונים ישנים.

שופינג, עיניים

Eye Shopping למובטלים לעזאזל, לקחה לי שעה של בילוי מחוץ לכתלי ביתי בשביל להבין שנדפקנו. הקיץ הישראלי שב ואין שום דבר שאפשר לעשות בעניין הזה. מה שכן, אדם אופטימי שכמותי (וכראייה, אני מובטלת ומחייכת) מוצא את החיובי בכל סיטואציה מסריחה (ואם כמוני אתם נוסעים במוניות שירות אתם יודעים שהיא באמת מסריחה). אז הפעם במדור השופינג למובטלים אני מציגה מבחר מניפות. כבר שנים שאני חושבת שמניפה היא כמו משקפיים, תיק או כל אביזר שימושי אחר שאין סיבה לא לקשט איתו כל אאוטפיט (בטח בקיץ כשלוק השכבות האהוב עליי לא פרקטי יותר). אבל חוץ מאביזר אופנה, למניפה יש היסטוריה די מגניבה אם לוקחים את הזמן לקרוא עליה (אני מובטלת, יש לי זמן, סתם ככה למקרה שמישהו מכם שכח). בצרפת של איזו מאה ישנה, נהגו לדבר באמצעות סימני מניפה. סימנים כמו "פתוחה להצעות" (מניפה פרוסה מונחת על השולחן), "תפגוש אותי בשעה X" (לפי מספר השלבים שהעלמה פותחת במניפה), או "לא מעוניינת" (מניפה סגורה נוגעת בקצה החיצוני של הגבה). אני חושבת שבעידן של קשרים דיגיטליים, גם ככה איבדנו את היכולת לתקשר פנים אל פנים, אז למה שלא נ

דמי האבטלה

לאבטלה, כמו לאנקין סקייווקר, יש צד אפל, וכמו לאנאקין, גם למובטל יש בחירה. הפחד, כזכור, הוא הנתיב המהיר אל אותו צד אפל,רק שלא כמו במלחמת הכוכבים, בצד האפל של האבטלה לא תמצאו כוח מעבר לכל דמיון, או מסיכת ברזל שחורה ומגניבה שעושה לכם קול מפחיד. מה שכן תמצאו שם זה חושך. כי הצד הבאמת אפל של האבטלה הוא הלילה. בחודש הראשון לאבטלתי מצאתי את השימוש בשעון מעורר מטריד ומיותר. אבל ליקיצה מאוחרת, כך למדתי, יש מחיר. כשהימים מתהפכים, האבטלה הופכת עצלה מרגע לרגע, והבידוד משאר האנשים החיים ביום הוא בלתי נמנע. חוק הג'דיי הכי חשוב של האבטלה, הוא לא לפחד לכוון את השעון המעורר מדי פעם, גם אם במחיר של גזל השעות היקרות שנותרו לכם לישון. מובטל טוב לא מתעורר אחרי 11 * . תישנו כשתעבדו - עד אז, האבטלה יפה מדי מכדי לישון בה. נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק נערה אובדת *אבל הוא כן יכול לגנוב שנת צהריים של שעתיים. 

דגני בוקר

בוקר רביעי 21/4/2010 שעת יקיצה : 10:33 מחשבה ראשונה עם יקיצה : אז מה קורה היום? פעילות מרכזית מתוכננת להיום : פצ'ה קוצ'ה פעילויות נוספות מתוכננות : אבודים כמובן...

דגני בוקר

ערב שלישי 20/4/2010 שעת יקיצה : 18:00 (לא, זו לא טעות דפוס) מחשבה ראשונה עם יקיצה : אאאאאאאאאאאאאוווווווווצ'! פעילות מרכזית מתוכננת להיום : זה נחשב אם כבר לא יום? פעילויות נוספות מתוכננות : לנסות לחזור לישון בשעה נורמלית

מלכוד 22 של האבטלה

החגים עבור מובטלת שכמותי הם לא יותר מעצירה לא הכרחית בתכניות. אפילו שכמובטלת, אין לי ממש תכניות. ובכל זאת, מדובר באופציה לצאת אל הרחוב מבלי להיתקל בהמונים, בגחמה לא מתוכננת לצפות בהצגה יומית בקולנוע, בקפיצה קלילה אל המכולת בצהרי היום. יום חג הוא אמנם יום חופש, אבל עבור המובטל, הוא חופש מקוטע. אם הייתי רוצה חופש מחופש, הייתי חוזרת לעבוד... והנה אדם שהמהות של החופש שלו, היא עבודה נשיקה וגם חיבוק וגם נשיקה נערה אובדת

דגני בוקר

בוקר שני 19/4/2010 שעת יקיצה : 9:20 מחשבה ראשונה עם יקיצה : הצוואר התפוס גורם לי להבין שנרדמתי על הספה, אבל למה על הקטנה?! פעילות מרכזית מתוכננת להיום : להעביר את היום הזה... למי יש כוח ליום העצמאות? פעילויות נוספות מתוכננות : לצאת למרות הכל ולהתבאס מזה מחר.

לשכה במצח

שוב פתחתי שבוע בלשכת התעסוקה (איזו טעות לחתום ביום ראשון), שוב נכשלתי בזיהוי טביעת האצבע (נקודה לזכות המתנגדים למאגר הביומטרי), שוב עליתי אל הפקיד (שרירי החיוך שלו מנוונים), שוב ניסיתי לשבור את הקרח בהלצה (למה אני לא לומדת?!), שוב הוא הגיב בפנים חתומות (האיש הזה נולד לייבש אותי), שוב. אשוב בשבוע הבא. הפקיד השמח שלי. מאחר ופחדתי לבקש ממנו רשות לצלם,  נאלצתי להעמיד פנים שאני שולחת טקסט.

דגני בוקר

בוקר ראשון 18/4/2010 שעת יקיצה : 07:30 מחשבה ראשונה עם יקיצה : אוף. פעילות מרכזית מתוכננת להיום : ביקור בלשכת האבטלה ויציאה מהעיר אל הקיבוץ! פעילויות נוספות מתוכננות : להספיק לחזור הביתה בזמן כדי להימנע מעמידה פומבית בצפירה.

דמי אבטלה לקיץ

הקיץ הוא האויב הגדול של האבטלה. כמובטלת, וכשונאת מושבעת של הקיץ והים (מים + חול = בוץ, ואין שום סיבה טובה שהדבר הזה יידבק לי לתחת), אני מפנימה שימות הקיץ החמים מנשוא הגיעו. מאחר והתקררות בסגנון המיושן של רחצה בים לא באה בחשבון, הפתרון ההגיוני היחיד עבור מובטל שרוצה להעביר יומו באוויר הפתוח מבלי לאבד נוזלים, הוא קניון. אך כשונאת מושבעת של קניונים (אנשים + חנויות המוניות = בוץ, ואין שום סיבה שהדבר הזה יידבק לי לתחת), הדלתות נטרקות בפרצופי, כשרק בילוי קולנועי מתקבל על הדעת. אך בילוי בהיכל הקדוש בתדירות גבוהה מדי עלול לפגוע באופן משמעותי בתקציב האבטלה שלי לטווח הרחוק. השהות בבית גם היא איננה באה בחשבון, כי בחיית רבאק, כמה עוד אפשר לראות את ארבעת הקירות האלו בלי לרצות לעשות רה-אורגניזציה לכל המדפים והרהיטים. הסתגרות בביתך במהלך הקיץ, אינה מומלצת גם מבחינה כלכלית, היות והיא דורשת את פעולתו של המזגן מסביב לשעון, מה שיצריך בסופו של דבר את מימון חשבון החשמל (אפשר להתחמק מזה חודשיים אבל בסופו של דבר ישיבה בחושך ב-35 מעלות עלולה לגרום לך להצטער).  אך גם מעבר לבעיות הצפויות בתקציב, אני חייבת לה

דגני בוקר

בוקר שבת, 17/4/2010 שעת יקיצה : 10:15 מחשבה ראשונה עם יקיצה : חם לי... והראש כואב. פעילות מרכזית מתוכננת להיום : דיטוקסינג שכולל בקבוק מים לווריד וביצה רכה (נפלא להאנגאובר). פעילויות נוספות מתוכננות : להחליף את הפוך בשמיכה דקה... כבר לא כיף להתכרבל בו. 

לא מתגעגעת

חודש אל תוך הבלוג שלי, אי אפשר שלא להתחיל לחשוב על היום שבו אאלץ לשוב ולעבוד שוב. היות והמדינה דואגת לי ל-100 יום של חסד, אני חשה שהזמן עוד לא הגיע, אבל השעון, בכל זאת, מתקתק... וכדי להשקיט את הצליל המעצבן הזה, גם אם בצורת הדחקה שלא נראתה כמוה, אני מכריזה על פינה חדשה - דברים שאני לחלוטין, לגמרי, בשום צורה או אופן לא מתגעגת אליהם!! #1  ל התחיל את הבוקר בלחשוב מה אוכלים בצהריים. לסיים את ארוחת הצהריים ולחשוב מתי מגיע הערב.

דגני בוקר

בוקר שישי, 16/4/2010 שעת יקיצה : 10:00 מחשבה ראשונה עם יקיצה : אהההה!! המכירה ב- OutNet  התחילה! MUST-BUY-ANYTHING פעילות מרכזית מתוכננת להיום : לרכוש משהו ממש ממש יקר בעלות של פאונד אחד בודד.  פעילויות נוספות מתוכננות : חתונה. ריקודים. שיגעון. האנגאובר. WTF?!?

צבע את זה בשחור

גיל סקוט הרון מגיע לארץ וזהו אירוע ששווה נגיסה בתקציב האבטלה. את המחוות העמוקות והמלומדות אשאיר לחברים מ הקצה , אני רק רוצה לחלוק איתכם את היצירה הכי מפורסמת שלו, לצד כמה מחוות ויצירות דומות ברוח.  הנה זה בא... " The revolution will not be televised" קליפ יוטיוב והקלטה מקורית ברקע שרה ג'ונס בקטע ספוקן וורד מושלם! ה-Last Poets מדברים על מהפכה וטלוויזיה באותה שנה, אבל קצת אחרת ומאותו אלבום הנושא את שמם מ-1970, קבלו את זה: The Disposable Heroes of Hiphoprisy עם "Television the Drug of the Nation " ג'יי אלקטרוניקה זורק איזכור בפתיחה וזוכה לאיזכור כאן וגם קוואמי עושה תרגום מחוותי משלו ומתוך האלבום החדש של גיל סקוט-הרון, קליפ מבריק ל-"Me and the Devil"

על העיוורון (חרא ספר)

כבר 5 שנים שאני גרה באותה השכונה ורק השבוע ישבתי באחד מהברים השכונתיים. 5 שנים בשכנות לחומוסיה האהובה עליי (שאשכרה עברתי לדירה הנוכחית בשביל לגור קרוב אליה), ורק היום הציעו לי קינוח מלבי מפנק. רק לאחרונה הסתכלתי על שמות הרחובות בשכונה (אני יודעת איפה זה רבי מאיר עכשיו, וזה קרוב משחשבתי), רק השבוע צעדתי לשוק דרך סמטה אחרת, רק היום הרמתי את העיניים למעלה מספיק, כדי לראות כמה גבוה התרומם הבניין שבונים לידי, ורחוק מספיק כדי לראות שלידו בונים בניין נוסף. ככה זה כשאתה מובטל. אתה לא רק מגלה את עצמך מחדש, אתה מגלה גם את השכונה מחדש. עבודה היא הכרחית, אבל היא מטשטשת. היא כמו לעצור להריח את הפרחים, אבל לדרוך בטעות על החרא. אלא שאז אתה לא מפסיק לחפש את החרא על הריצפה ומפספס את הפרחים שבדרך. הנה מקבץ של פרחים שנתקלתי בהם מאז שאני מובטלת: קשת בלי ענן מעל מוזיאון תל אביב זה כפתור ה"I like this" שלמטה שעושה את זה הדרך הטובה לשווק נעליים - תת מקלע ים! Man-Fish אחרי פספוסים מספר במועדי המכירה, סופסוף הצלחתי להשיג כרטיס! וקלאסה של אוטו שחונה לי ליד הבית

Free 99

אני אולי מובטלת, אבל אתם, תפסיקו לשחק אותה עסוקים. במיוחד ביום חמישי, כאילו זה איזה יום לחוץ במיוחד. אני אומרת (וקל לי לומר כמובן) תנעלו את הדלת לחצי שעה, אם אתם בקיוביקל, באופן-ספייס או במשרד משותף (ואז גם תנחומיי), שימו אזניות. אם אתם חסומים לאתרי וידאו, תתפטרו! זו שעת סאות' פארק! צפו  כאן  בפרק החדש.

דמי אבטלה

פעילות אחת ביום. זה כל מה שמובטל צריך בשביל להרגיש שהימים עוברים לו. זה גם כל מה שהוא יכול, לפני שהוא מרגיש שהלו"ז שלו ממש עמוס. יצאתי אל השוק לרכוש ירקות? נרשמה פעילות אחת ליום. יצאתי שוב לרכוש גם לחם? אני המובטלת העסוקה בעולם. ניקיתי את הבית כשחזרתי? שמישהו ידווח ללשכת האבטלה שהמובטלת הזאת עובדת במשרה מלאה! נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק נערה אובדת

דגני בוקר

בוקר חמישי (וואלה?! עבר שבוע), 15/4/2010 שעת יקיצה : 09:40 מחשבה ראשונה עם יקיצה : אם אני ארצח את הפועלים הצעקניים שבונים בית ליד החלון שלי, ידעו שזה על רקע רעשני ולא על רקע לאומני? פעילות מרכזית מתוכננת להיום : לתכנן רצח פעילויות נוספות מתוכננות : הפרק החדש של סאות' פארק כבר יורד

בלדה למובטל

שיר האבטלה השבועי שלי הוא מעט מיושן, אבל ממש כיפי, בעיקר עם איזה לאגר וחבורה של גברים שעירים וורודי לחיים בפאב אירי. אבל הכי לא חובה.  בינג קרוסבי אנד דה גנג מתוך מה שנקרא בעברית "היועצת הקסומה" שהוא בעצם הספר " A Connecticut Yankee in King Arthur's Court" של מארק טווין (תכלס, גם לי לא היה כוח לתרגם את השיט הזה אם זה היה המקצוע שלי).  שירו איתי!

דגני בוקר

בוקר רביעי, 14/4/2010 שעת יקיצה : 11:00 מחשבה ראשונה עם יקיצה : מה השעה? שיט! יש לי הרגשה שאני מאחרת, רגע, אני מובטלת... יופי... עכשיו לא יכולה לחזור לישון פעילות מרכזית מתוכננת להיום : לנסות את הדבר הזה שנקרא הליכה רגלית על שפת הים פעילויות נוספות מתוכננות : אבודים, פרק 12, עוד מעט נגמר - יאללה, תעשו אותי מאושרת.

מלוח הדרושים

להלן: "דרושים בדחיפות קהל בתשלום לתוכנית מאוד מוכרת. היום (13.4) מהשעה 14:00, בערך במשך 3-4 שעות. תשלום-100ש"ח." אין לשכוח שמדובר בתכנית מאוד מוכרת. שהרי 100 השקלים שיקבל הצופה הנלהב בוודאי יהיו תחילת הקריירה שלו באמא של כל הפריים טיים.

מלוח הדרושים

לשון המודעה: "דרושות דוגמניות מתחילות-פנים ושיער סרטוני תדמית לבית ספר למקצועות היופי חברת הפקות רעננה וצעירה *שכר סמלי" מהו שכר סמלי? ח"י שקלים?? מדליה?!?

יותר מובטל ממני

האיש שמתקן ריצ'רצ'ים עובד שלוש שעות ביום, בין 9 ל-12 - שעות שגם ככה רק מובטל יכול עליהן. #הצבת תנאים מוקדמים לזכותו יאמר שהוא חיכה לי עד 13:00 התופרת בבעלי מלאכה, לעומת זאת, מקבלת עד 17:00 אבל מציבה שלט "מיד אשוב" במשך רוב שעות היום #תוחזר הסיאסטה לישראל . לזכותה יאמר שהיא ישנה עמוק לעומתם, אמן (אם ככה אתם מתעקשים לקרוא לו) בנחלת בנימין מדביק חתיכת עץ לחתיכת עץ אחרת, צובע אותה בוורוד וקורא לזה "עציץ המזל", יושב מתחת לשמשיה בכל שלישי ושישי, מוכר את "עציץ המזל" שלו במחיר מופקע לתייר וורוד וחוזר לבית בצפון תל אביב  #סחר הוגן? לזכותם לא יאמר דבר... והיא.... היא נערה עובדת על אמת. אל תגידו יום יבוא...

דגני בוקר

בוקר שלישי, 13/4/2010 שעת יקיצה : 10:00 מחשבה ראשונה עם יקיצה : יש פה ריח של חומוס (#מגורים בכרם) פעילות מרכזית מתוכננת להיום : לאכול חומוס (למעוניינים: דורון לוקח את הסורי) פעילויות נוספות מתוכננות : תופרת, איש של ריצ'רצ'ים בנחלה, סידורים אחרונים (!) בעבודה הישנה והליכה רגלית בין כל התחנות האלו (#הזדמנות לספורט)

שופינג, עיניים

 Eye Shoping למובטלים. והפעם, הגבול בין לראות ללגעת נחצה! אבל זה רק כי יש מכירת 5 דולר (ושאר מחירים מצחיקים) ב-Urban Outfitters. חוץ מה לינק המצורף , אני מצרפת גם עצה: הפתרון להימנעות מאשמת קניות בשעת אבטלה, הוא להסתכל על הרכישה כעל השקעה. במקרה רגיל, מדובר בהשקעה לעתיד ("מה, עוד חצי שנה הייתי קונה את זה במחיר יקר יותר, אז בעצם חסכתי") במקרה של אבטלה, יש להסתכל על הסיטואציה כהשקעה במציאת עבודה ("מה, אין דבר חשוב יותר בראיון עבודה מרושם ראשוני והג'קט הזה הוא בדיוק זה"). טי שירט לגבר - ניחשתם נכון, 5 דולר פלאסק למובטלים עם הכיתוב "אין בוסים אין חרא" - כן, כן! 5 דולר! ג'קט "אני מובטלת אבל לוקחת ברצינות את עניין מציאת העבודה" - 15 דולר! 

נדודי שינה

ליל שני 12/4/10 שעת כיבוי אורות:  2:15 מסקנה מרכזית מהיום:  אם מוחמד יישב על התחת שלו כל היום, אפילו ההר לא ירצה להגיע אליו.  הספק המשימות להיום:  הצלחה חלקית - הבית קורצף, אבל במשך 6 שעות, ועם הפסקות מתודיות לבהייה בטלוויזיה.  הבטחה שלא תקויים מחר:  להצליח לתפוס את ביטוח לאומי ואשכרה לשכנע אותם שזה הם שחייבים לי כסף.