דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוקטובר, 2010

free 99

אז אני סאקרית של כל מה שהוא אנדי סמברג והעניין הבא הוא לא יוצא מהכלל. אחרי דיגיטל שורט מוצלח מאוד עם ריהאנה בפעם הקודמת, סמברג וחבורתו יצרו חלק ב' בעלילות שיי-רוני אתמול ב-SNL. למרות שריהאנה מוצלחת פה פחות, זה אפילו יותר מצחיק מהראשון. צפו מהר, לפני שהרובוט המחרב של יוטיוב יוריד ת'אווירה.

חלק א' (באיכות סבירה):


חלק ב':



מונטאז'

שבוע ויום של חופש הרגישו לי מצד אחד כמו כמה שעות, ומצד שני כמו המשך ישיר וטבעי של אבטלה שנקטעה בטרם עת. מחר אני חוזרת שוב למעגל העבודה (והפעם זה האחד, נשבעת!) וזה השלב הזה בסרט של חיי שבו יש מוזיקה מרגשת ומונטאז' של הזמן שחלף. כפסקול הדמיוני שלי אני בוחרת את "I Need a Dollar" של אלו בלאק, אז דמיינו שהחיים שלי מגניבים לפחות כמו הפתיח של "How to make it in America". מצד שני, די שכחתי לצלם את השבוע שחלף (כי עשיתי כיף) אז זה קצת יותר קרוב לפתיחה של Lost באווירה הקצרה (והאבודה...)

ובכל זאת, כמו שאלו אומר בשיר, "אם תתנו לי דולר, אני אחלוק איתכם את הסיפור שלי". ואני אומרת, קחו אותו בחינם :)

דממה, הצל על הבמה
השלום מתחיל על הראש שלי וארוחת הבוקר מתחילה בתוכי מרתון סרטים בלב כיכר דיזנגוף ריקה מחיים והחיים ריקים מכיכר דיזנגוף

ימי חופש - יום אחרון

שעת יקיצה: 8:40
מחשבה ראשונה על הבוקר: כמו שיחות טלפון (שאין לקיים לפני השעה עשר בבוקר), גם סמסים הוא מנהג שיש לגנות לפני 9:30 בבוקר.
תכניות יום: א. בוקר, שיטוט חסר תכלית, ביקור אצל המשפחה ו-SNL של אתמול.
תכניות ערב: שקט ושלווה. מחר קמים מוקדם שוב, וחוזרים לעבוד...

ימי חופש

שעת יקיצה: 10:30
מחשבה ראשונה על הבוקר: אוקיי... אני על הספה, קר לי, אני בלי שמיכה, ואיך לעזאזל הגעתי לפה? אחח.. כואב לי בהכל
סידורים של סופ"ש: זה לא יקרה.
תכניות לסופ"ש: במילותיו של ג'ימי מקמילן, ממפלגת "The Rent Is Too Damn High" שמתמודד על מושלות ניו יורק: ברקפסט לאנץ' אנד דינר! ובין לבין גם דרינקים.

בונוס בוקר: קימל אוהב את ג'רזי שור וגם צ'רלי בראון






ימי חופש

שעת יקיצה: 10:00 ולא דקה אחרי
מחשבה ראשונה על הבוקר: קמתי! קמתי! אה, אין לי עבודה...
תכניות יום: לוקחת את אמא לסנטר, לסרט של דורון צברי ואורי ענבר (ותודה לט.ענבר על המלצה חמה ושיחה מתוסרטת למופת באמצע הרחוב)תכניות ערב: לא יודעת מה, אבל זה חייב לקרות וזה חייב להיות כיף וחייב להיות בזה אלכוהול!

ימי חופש

שעת יקיצה: 9:40
מחשבה ראשונה על הבוקר: קצתי מחלום על מאד מן. בטי השקתה את העציצים וכל השאר צבעו משקופים בלבן כדי לכסות על הדם שהיה עליהם. או שחזיתי את העונה הבאה, או שפרויד צוחק עלי עכשיו.
תכניות יום: א. צהריים בחוץ, ובילוי עם אבא שמגיע היום לביקור.
תכניות ערב: שיטוט אקראי או רביצה ביתית, מה שיחייך אלי קודם.

ימי חופש

שעת יקיצה: רשמית קצתי קודם אבל אפשר לומר בוודאות שהשעה 13:37 ואני חוזרת לישון.
מחשבה ראשונה על הבוקר: מעניין מתי יהיה ראוי לחזור לישון
תכניות יום: רביצה עם ספר/לפטופ במיטה
תכניות ערב: הכל תלוי איך תכניות היום ילכו לי... יש סיכוי שארצה לעשות מזה גם ערב :)

free 99

אני חושבת שזו אחת העסקאות המשתלמות שהצגתי במדור. אתם תפנו לעצמכם 34 דקות (מזל שאני בחופש כשהסרטון הזה יוצא) וקנייה ווסט ייתן לכם בחינם חוויה נהדרת. Runaway שלו, שהוא חצי פרומו לאלבום My Beautiful Dark Twisted Fantasy וחצי פרויקט אמנותי שלוקח את קנייה דרגה אחת למעלה בסולם האייקונים של הפופ-ארט, הוא בפשטות וידאו שתענוג לצפות בו ולהקשיב לו. עוף החול היא הדוגמנית של ויקטוריה סיקרט, סליטה איבנקס, במאי הקליפים המגניב לשעבר, הייפ וויליאמס, כתב, קנייה ביים ופיליפ לים עיצב תלבושות.

דג הומו, או לא, ווסט שוחה באקסטרווגנזה שלו כמו בשחייה צורנית!





ימי חופש

שעת יקיצה: 9:00
מחשבה ראשונה על הבוקר: קריר... מתה כבר להוציא את הפוך.
תכניות יום: תופרת, נסיון מספר 2 (כי בבעלי מלאכה החברים עדיין לוקחים סיאסטות לעצמם), סרט, נסיון מספר 2 (כי אתמול החלטתי להסתפר במקום), רק שהפעם אלך על The Town. בורדווק אמפייר בפרק חדש וכהשראה, סיבוב בטיילת?
תכניות ערב: #Flow_Rentin חוזר!

בונוס בוקר:
תחנת Fox News המקומית בדאלאס צילמה קטע שהוא סאטירה קלה על רשתות חברתיות וזה די מצחיק:


ימי חופש

שעת יקיצה: 9:00
מחשבה ראשונה על הבוקר: זהו, עכשיו גם הפכתי לאלו שמתעוררים מאור. פעם יכלתי לישון בכל מצב...
תכניות יום: קפיצה לתופרת לכמה תיקונים (כי בעת גמילה משופינג, פונים למלאי הנוכחי), "שליחותו של הממונה" בהצגת צהריים עם אמא וביקור חפוז בעבודה החדשה.
תכניות ערב: SNL שבה מחופש והלילה נותר פתוח להצעות :)

דגני בוקר

שעת יקיצה: 8:37 באדיבות החלום הנוראי בו הודיעו לי שאני גוססת ואסרו עלי לנחם עצמי בשוקולד (פאקד אפ, איי נואו).
מחשבה ראשונה על הבוקר: אז אני לא גוססת אבל עדיין אסור לי שוקולד
סידורים של סופ"ש: יציאה לחופש בתחילת שבוע הבא דוחה כל צורך בסידורים, וחוץ מזה, אמא שלי מבקרת בארץ מה שאומר שהמקרר שלי מלא שוב...
תכניות לסופ"ש: הרמת כוסית לרגל האבטלה והעבודה החדשה (שנדחתה מאתמול), ארוחת בוקר עם חברים, ארוחת ערב עם משפחה, ארוחות ארוחות ארוחות.

דגני בוקר

שעת יקיצה: 8:00
מחשבה ראשונה על הבוקר: רוורס של משאיות... בשביל מה על הבוקר?
מוטיבציה: יום אחרון בעבודה שהוא בעצם במקום האהוב עליי ביותר - חדר עריכה. מעורר בי מוטיבציה בהחלט.
פעילות ערב: הרמת כוסית לפתיחת חגיגות האבטלה הזמנית!

לחם, אבטלה!

כבר אמרתי לא אחת שמאז שהתחלתי לעבוד, זה לא גרם לי להפסיק לאבוד, ואני לא חושבת שזה יפסיק אי פעם. יותר מזה, מאז תקופת האבטלה שלי השלמתי סופית עם העובדה שתמיד אהיה אבודה. וכמו שהמילה "אבטלה", על כל תכונותיה השליליות, הפכה עבורי למילה נפלאה שמסמלת חופש, כך גם המילה "אובדת", הפכה בשבילי למציאה עצמית בלתי פוסקת. אבל לפני שתחשבו כולכם שהצטרפתי לכת המקדשת את משמעויות השפה או משהו (אם יש כזאת, אז נועם חומסקי הוא הישו שלה), אני אסביר למה אני מתכוונת.

מחר, זהו היום האחרון שלי בעבודה הנוכחית והחל מיום שישי הקרוב אני שוב מובטלת! זאת אומרת עד תחילת החודש הבא, אז אתחיל את עבודתי החדשה כעורכת אתר Flix. נכון, זה לא חצי שנה על הספה או בים, אבל אם חושבים על זה, גם ככה עוד מעט חורף ובמצבי התעסוקתי אני בוחרת להודות על השבוע הזה ולנצל אותו עד תום (למרות שכן, בעולם מתוקן היינו זוכים לעבוד חצי שנה ובחצי השנה שאחריה לצאת לחופשה בתשלום).
אז בשבוע הקרוב, אתם מוזמנים שוב, כמו פעם, להיתקל בי בשעות הצהריים, לחגוג איתי עד אמצע הלילה ולצ'וטט איתי בפייסבוק, טוויטר וכו' כאילו אין לי עבודה על…

דגני בוקר

שעת יקיצה: 7:00. זה מה שקורה כשנרדמים על הספה בתשע.
מחשבה ראשונה על הבוקר: כשקשה לך לקום בבוקר גם אחרי 10 שעות שינה, הגיע הזמן לשינוי.. בקרוב הפרטים.
מוטיבציה: לשינוי? יאללה!
פעילות ערב: בילוי עם אמא.

דגני בוקר

שעת יקיצה: 7:30
מחשבה ראשונה על הבוקר: סוף סוף ישנתי טוב!
מוטיבציה: אז זה נכון מה שאומרים על שעות שינה... זה שצריך אותם וכאלה...
פעילות ערב: הריקנות אחרי מאד מן (פרק סבבה, אבל לא קרוב לסיום העונה הקודמת) אולי עוד בטעות תוציא אותי החוצה..

בונוס בוקר ספונטני: כיילב מקינגס אוף ליאון השתתף כשופט אורח באיירון שף אמריקה (הגרסה הסבירה לתכנית האהובה עליי מיפן) ואף אחד לא אמר לו שאי אפשר סתם להגיד לשף "חסר מלח". צריך להגיד: "המנה עירומה" או "יש לי יער בפה, אבל אני צריך איזון של עצי אורן" או משהו כזה... חוץ מזה עכשיו אני רעבה...




דגני בוקר

שעת יקיצה: 7:20, אבל אי אפשר ממש לקוץ כשלא הולכים לישון
מחשבה ראשונה על הבוקר: איזה לילה מסריח.
מוטיבציה: השאיפה היחידה שלי כרגע היא להישאר ערה גם בעמידה והמוטיבציה שלי היא לא ליפול...
פעילות ערב: אל תפריעו לי באמצע המאד מן. מאד מן, הסדרה עם הבית. תמיד מאד מן. אל תפסיק להעמיס לי מאד מן.

דגני בוקר

שעת יקיצה: 7:15
מחשבה ראשונה על הבוקר: אוף. בוקר.
מוטיבציה: נראה לי שמחכה לי שבוע מעייף וקשה ואין לי מוטיבציה לאחד כזה..
פעילות ערב: סידורים והתרוצצויות. אוי אני רוצה לחזור לישון מעכשיו.

דגני בוקר

שעת יקיצה: 9:00 ככה סתם בלי סיבה
מחשבה ראשונה על הבוקר: טוב, אם כבר קמנו מוקדם אז אולי אני אנקה קצת את הבית?
סידורים של סופ"ש: לנקות את הבית
תכניות לסופ"ש: הייתי רוצה לומר אגירת כוחות ומנוחה, אבל קמתי עם רצון ותחושת הספק ולא אשקוט עד שהם לא יעברו לי...מממ... אולי אסדר ארון חורף?

בונוס בוקר לסופ"ש: אמש ראיתי את "החברה האחרים" עם וויל פארל והדוד מארק וולברג והיה מצחיק לפרקים (אסור שיהיה מוסר השכל בסרטים של וויל פארל.. לא הגיוני, לפחות) ומיד בתום הסרט קיבלתי את התזכורת השבועית מהאתר של פארל, Funny or Die שהוא גם האתר החביב עלי. לפניכם פרק חדש ודי מצחיק של Between Two Ferns עם ברוס וויליס:


free 99

לא חשבתי אי פעם שאמצא שימוש בראשי התיבות המטופשים LOL או LMAO והנה הגיע היום.... הפרק החדש של סאות' פארק הוא יצירת מופת! הדבר היחידי שחבל לי זה שלא מצאו מקום להכניס בו את טוני סופרנו לעלילה, אבל היי... אין תלונות על התוצאה הסופית..

סאות' פארקלישס זה הג'רזילישס החדש! צפו בפרק כאן

וזו ילדים, הסיבה שאיש משפחה לא תתקרב לקרסוליים של סאת' פארק
נשיקה חיבוק, וגם: Snooki want smush mush נערה אובדת

דגני בוקר

שעת יקיצה: 7:40
מחשבה ראשונה על הבוקר: איפה אני? אה...
מוטיבציה: בואו נגמור עם המאדר הזה
פעילות ערב: ובחלומי אני משלימה את כל הפרקים שלא היה לי זמן להשלים השבוע..

המשרד - פרק 5

השבוע השני שאחרי החופשה מגיע לקצו והמנוחה שנצברה במהלך החגים נעלמה כליל. המון זמן יחלוף עד שכוכבי המשרד יזכו למנוחה ראויה נוספת, אי שם בפסח, ובפרק החמישי בסדרה, הפרנויה, תחושת הבדידות והתהיות האובדניות של מעמד הפועלים בארצנו, מחלחלים גם לטוויטר. הישארו עמנו כדי לגלות מי יתפטר, מי יקבל קידום ומי יקפוץ מגג משרדו. ואם עוד לא צפיתם בטלנובלה (סליחה, דרמה יומית דוקומנטרית) ששיגעה את המדינה, זה הזמן להדביק את הפער ולצפות בפרקים הקודמים (N.O.D -  Naara On Demand לשירותכם!)

פתיח קצר, ומתחילים!

קשירת קשר



דרושה: שיחת חולין מעניינת

דרוש: מנהיג


אנשים שמבלבלים צבא עם חיים ושוכחים שבעולם האמיתי, עם הוותק, באה האחריות


אם אתה רעב, תאכל


המירוץ למיליון

מי שעובד לבד מת לבד

מצד שני, מי שעובד לבד נהנה יותר



דגני בוקר

שעת יקיצה: 8:00
מחשבה ראשונה על הבוקר: זה כבר מעבר לעייפות... השבוע הזה רץ כבר חודש!
מוטיבציה: אין אפילו קצת...
פעילות ערב: אני לא רוצה להעז להגיד, פן כמו אתמול ושלשום, זה לא יקרה..

בוקר בלי דגנים

אז הסיבה שהבוקר אין את דו״ח העדכונים הרגיל כמו בכל בוקר, היא שהפעם, לראשונה מזה שנים, קמתי מאוחר לעבודה. זה לא קורה לי בדרך כלל.. גם אם השעון המעורר לא מצלצל (כפי שקרה הבוקר אחרי שהאייפון שלי שבק חיים באופן זמני) השעון הביולוגי ורעש הבנייה מחוץ לחלוני, מוודאים שלא אקום אחרי שמונה בבוקר ביום חול.

זו תחושה מאוד מבלבלת לא לקום בזמן. מצד אחד, הרווחתי שעות שינה שהגוף שלי בהחלט זקוק להן, כך מתברר. אבל מצד שני, עזבתי את הבית בהיסטריה קלה, ללא מקלחת ראוייה (אני חייבת לשבת ולבהות בחלל אחרי מקלחת לפחות 10 דקות) וללא כוס קפה הכרחית. יותר מזה, אפילו שהספקתי להתארגן תוך 20 דקות, כשיצאתי אל האוטו, גיליתי שהוא חסום על ידי משאית. משהצלחתי להיחלץ, נתקעתי אחרי משאית זבל, ומאוחר יותר אחרי ארבעה אוטובוסים ושלוש מוניות שירות שחסמו את אלנבי בנסיעה איטית ומייגעת.

בדרך כלל, כשבוקר מתחיל ככה, הוא מסמן את מעיכותו של היום כולו, ככה שאני ממש אתפלא אם משהו טוב יקרה לי היום.. מה גם שכדי להוסיף על תחושת התסכול, נוספה לי תחושת החמצה מיותרת. כשהגעתי לעבודה באיחור של 3 דקות בלבד (עם שיער פרוע ומבט מזוגג) גיליתי שאין …

דגני בוקר

שעת יקיצה: 7:00
מחשבה ראשונה על הבוקר: בא לי המבורגר (צום לפני בדיקות דם עלול להוביל לחוסר הגיון)
מוטיבציה: יום מעניין בעבודה היום, אז נו יאללה..
פעילות ערב: פרק אחרון של מאד מן לעונה ו-Flow_Rentin#  בשעה עשר בדיוק!

דגני בוקר

שעת יקיצה: 7:20
מחשבה ראשונה על הבוקר: אני לא זוכרת מתי קמתי משעון מעורר ולא ממשאית, משאבה, מקדחה או איש שצועק: "של מי המצבושי הזאת??" נשבר לי רשמית מתנופת הבנייה בכרם התימנים.
מוטיבציה: יאללה שיהיה.
פעילות ערב: SNL של אתמול והעלאת עשן מהמקלדת בנסיון להספיק לכתוב את מטלותי למחר (אותן אתם יכולים לקרוא באופן שוטף בלשונית "מה עוד" בבלוג זה... :)

דגני בוקר

שעות יקיצה: 11:20, 14:40, 15:30
מחשבות ראשונות על הבוקר: מה? רק 11 בבוקר? אוף, כבר עוד מעט שלוש, וואו כמעט ארבע ועדיין בא לי לחזור לישון...
סידורים של סופ"ש: ברוח הפוסט של אתמול מדובר בסוף שבועיים ועל כן כל סידור בטל.
תכניות לסופ"ש: התאוששות קלה לקראת מיס שייפס הערב (התפו"דים מנגנים) ושבת של הימרחות כוללת על הספה כדי לצפות בשלושת הפרקים של Boardwalk Empire ולהכין עצמי לסוף העונה של מאד מן.

בונוס בוקר (צהריים): הקטע ההזוי הזה מ- Funny or Die וכמו שכתבתי אתמול, אל תפספסו את הפרק החדש של סאות' פארק בו אריק קרטמן מדבר במבטא החביב עלי - רד נק!

סוף שבועיים

היות ותמיד הייתי חסידה גדולה של הגישה הסוברת כי שפה בונה תרבות, אני חשה צורך להעלות על הפרק סוגייה מטרידה מאוד. כמובטלת, צירוף המילים שקוסם לכל איש עובד - סוף שבוע - היה מעבר לי. מה זה חשוב אם השבוע נגמר כשכל יום הוא שבת עבורי. סוף שבוע? מי בכלל זוכר שהוא התחיל... ובכלל, תזכירו לי איזה יום היום? פשוט כי יש לי תכניות...אמממ... לעשות....אמממ... אני ממש ממש חייבת להספיק...אמממ.. כלום!

אך אין ברירה... כעת כשאני נערה עובדת, והרצון החופשי שלי נעול בתוך כלוב של רצונות של אחרים, סוף השבוע חזר להיות מקדש עבורי. הבעיה היחידה היא שסוף השבוע הוא פיקציה. הרי אם בוחנים את הסוגייה בקפידה, אפשר לחלק את סוף השבוע לשני סופי שבוע אפשריים. הראשון, הוא סוף השבוע של הסידורים: הטכנאי שצריך לבוא בשישי על הבוקר, המקרר הריק שזועק לקניות בשוק, הרצפה המטונפת שדורשת את הספונג'ה המינימלית והארוחות המשפחתיות הקבועות בלו"ז. סוף השבוע השני שייך לבילויים: התכניות והסרטים שכיף לראות, הארוחות, הטיולים (פעם ב.. אני בכל זאת מזיזה קצת את התחת לאנשהו שהוא לא בתוך העיר), המנוחה והחברים. 
סוף השבוע הראשון יכול להתערבב …

דגני בוקר

שעת יקיצה: 7:33
מחשבה ראשונה על הבוקר: אוי זה הולך להיות קשה לקום היום...
מוטיבציה: יום חמישי אז המוטיבציה תעלה לקראת 16:00... אולי 18:00... לא יכולה לחכות.
פעילות ערב: להפתעתי הרבה גיליתי שסאות' פארק חזרו עם פרק חדש בעונה הישנה שנקטעה באמצע! אז קודם כל קבלו אותו גם אתם לצפייה חינם... ושימו לב לקדימון לפרק הבא שהולך לטפל בסוגיית ג'רזי שור. עכשיו אני באמת לא יכולה לחכות!

דגני בוקר

שעת יקיצה: 6:52 - בלי סיבה מיוחדת.... יקיצה טבעית לחלוטין
מחשבה ראשונה על הבוקר: הו לא! מה אם לנצח איבדתי את היכולת לחזור לישון אחרי יקיצה מוקדמת?!?
מוטיבציה: אם כבר קמתי מוקדם, אני יכולה להנות מדקות השקט היקרות מפז במשרד, רגע לפני שכולם מגיעים.
פעילות ערב: סידורים קטנים שהצטברו יחדיו לסידורים גדולים

אלוהים נותן אבטלה

אמש נתקלתי במכר מוכר שאמר לי שזה עתה התפטר מעבודתו והוא מובטל כבר יום שלם. נוכח נסיוני הכה רב באבטלה, ציפיתי לראות סימן בתווי פניו שכאילו אומר: "כן, אני מובטל, זה מפחיד... אבל היום קמתי מאוחר וזה כיף אדיר!". אני מוכרחה לומר שלמרות שלא ירדתי לעומק תחושותיו בנושא, מפאת נימוס בריטי בסיסי, פניו לא הסגירו לרגע רגש של שמחה או הקלה. 
אני זוכרת את ימי האבטלה הראשונים שלי. אז רציתי רק להיות עסוקה, לסגור את כל הקצוות הפרומים כדי לחוש יעילה וחלילה כדי לא ליפול לחוסר מעש. אבל כשבועיים אחר כך, כשמילאתי את כל המשימות הבסיסיות והתפניתי ליקיצה מאוחרת, חשתי האדם המאושר בעולם. כן, הפחד מהעתיד עלול להעיק בחיי היומיום המובטלים, והעול הכלכלי לוחץ כל הזמן. אבל החופש, הו החופש. לא סתם אנשים נלחמים עליו.
נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק נערה אובדת

דגני בוקר

שעת יקיצה: 8:00 (עם הפסקות שינה בשש ובשבע)
מחשבה ראשונה על הבוקר: יום יבוא ואני אאזור אומץ, אצא אל הפועלים שמנסרים, מקללים ושורקים שירים זוועתיים מחוץ לחלון חדר השינה שלי, אעמוד בתקיפות מולם ובטון לא מתנצל אומר: אה... סליחה, אכפת לכם להיות קצת בשקט?
מוטיבציה: בשלב הזה אני רק רוצה שהם יפסיקו לשיר. אפילו אם זה אומר ללכת לעבודה
פעילות ערב: מנוחה טהורה (ופרק של גוסיפ וצ'אק)

דגני בוקר

שעת יקיצה: 7:30
מחשבה ראשונה על הבוקר: יום שני היום? ביץ' פליז...
מוטיבציה: טוב בסדר... עוד כמה שבועות כאלה והגוף יתרגל שוב...
פעילות ערב: כל הסדרות האהובות עליי:מאד מן, בורדווק אמפייר, אחים ואחיות (כן נו, אני זונת טלוויזיה) ובתקווה שאיש המזגן יגיע היום אחרי ההברזה של אתמול. 29 מעלות זה עדיין חם מאדרפאקר ולא, לא מתקרר עוד מעט!

דגני בוקר

שעת יקיצה: 6:44 (תור לרופא להמשך בדיקות... לא בשביל הכיף)
מחשבה ראשונה על הבוקר: אוף.
מוטיבציה: אוף. היה כיף בחג.
פעילות ערב: קנייה ווסט הופיע אתמול ב-SNL וזה דורש את תשומת הלב שלי. על הדרך בתקווה יבוא האיש ויתקן לי את המזגן... אז אוכל להרגיש חורף בביתי, כמו שאני אוהבת.