שירה לסופ"ש


מה שאני חושבת על מצב השירה בארץ, גרוע יותר מהתחושות שלי כלפי תיאטרון פרינג'. למרות זאת, נתקפתי רוח שטות וכתבתי שירה בינונית לסופ"ש באווירת בעל טור כלשהו:


אני מהאלה עכשיו.
שהולכים לאט ברחוב.
אלה שכבר לא מסתכלים על השעון.
מאלה ששוכחים איזה יום היום.
או איזה חודש.

אני מאלה שכבר לא מצמידים טייטל לשם.
אלה שכותבים Attending לכל אירוע בפייסבוק.
אלה שמצייצים לאלה שמצייצים אליהם בחזרה.
ואז מצייצים אליהם שוב.
מאלה ששולחים לינקים מעצבנים לחברים בעבודה.
מאלה שכותבים: אתר חמוד שמצאתי.

אני מאלה ששוכחים לאכול עד ארבע.
מאלה שמבשלים דברים חדשים בבית.
אלה שיושבים שעה על קפה וסודה.
מאלה שהולכים לישון רק כשהם עייפים
וקמים בבוקר רק כשהם כבר לא עייפים.

אני מאלה שלא מתכננים שבוע קדימה.
גם לא יומיים.
אלה שכל יציאה מהבית, גם לפיצוציה, היא אירוע בשבילם.
מאלה שיש להם כוח
וסבלנות.
אורך רוח.

אני מאלה שבזכותם יש כאלה שאומרים: "זה כאילו אף אחד לא עובד בתל אביב".
ואני אשכרה מאלה שעדים לכך שיש משהו במה שהם אומרים.
מאלה שפותחים בלוגים
והופכים להיות מאלה.

אני מאלה.
מה איתכם?

נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק
נערה אובדת

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

ההתחלה

אני ויטו ספטפורה