אני קוראדו סופרנו

כשקוראדו ג'וניור סופרנו היה במעצר בית הוא מצא דרך חביבה, גם אם מעוותת למדי, לצאת לשאוף אוויר -הוא חיפש הלוויות של מכרים רחוקים בעיתון וביקש אישור מה-FBI לצאת ולנחם אבלים כדי לצאת ולהתאוורר קצת, אולי אפילו לחטוף ארוחה טובה. אבטלה יכולה לפעמים להיות קצת כמו מעצר בית, בייחוד כשהאופציות לפעילויות מגוונות מתחילות להיגמר, וכשמחפשים עבודה, ראיונות עבודה הם קצת כמו הלוויות של קוראדו. זאת אומרת, זה לא כזה תענוג להיות שם, אבל זו חוויה מסוג אחר.

תארו לכם אותו בראיון עבודה


ראיונות עבודה בשביל מובטלת שכמותי הם בסך הכל הזדמנות לצאת מהבית למקום חדש, להתלבש קצת אחרת ולגוון את שגרת בית הקפה-ים-הורדת טורנטים שלי. מה גם שהחוק שהחלטתי עליו - שאומר לא להפלות בין אנשים שמזמינים אותי להיפגש, גם אם אין לי שום רצון לעבוד אצלם - מאפשר לי להתנהג טיפה אחרת בראיונות שונים. למשל לבקש סכומי עתק בלי להניד עפעף (סתם כדי לראות איך זה מרגיש), לא לייפות שום דבר ולא להתנצל על כך, ובעיקר, לשחק לחצי שעה גרסה קצת אחרת של עצמי. האמת היא שזה אפילו עושה לי חשק לחזור לעבוד. אבל עוד מעט.

נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק
נערה אובדת


תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

ההתחלה

אני ויטו ספטפורה