דילוג לתוכן הראשי

Free 99

אבטלה היא תקופה נפלאה בעיקר אם היא נופלת על לוח השידורים האמריקאי הנכון. הכי לא טוב אם כך, להיות מובטל בקיץ. אז בעוד "אבודים" עדיין רצה (ספוילר לפרק האחרון ששודר - אהבה?!? באמת?!?), 24 מסיימת את הדרך (עונה לא רעה, אגב) וסדרות חדשות כמו "V" ו"Flash Forward" ממלאות את הזמן הפנוי שלי, צריך לתכנן את החודשים הקרובים, שעלולים להיות יבשים מבחינת לוח השידורים (אלא אם כן "כוכב נולד" זה הקטע שלכם ואז לכו, צאו לי מהבלוג!). 

כמובטלת שהיא נטל חברתי ולאומי, חשבתי שכאן בדיוק תפקידי לעזור, אז קבלו רשימה מקוצרת ובעיקר הרגישו חופשיים לגבות אותה ברעיונות משלכם:



נתחיל במובן מאליו. דייב שאפל. חפשו כל פיסת סטנד אפ שלו ברשת, ואם עוד לא ראיתם את השאפל שואו, אז לא מאוחר להתחיל. טופאק לא מת, הוא רק נח, ואת הווייט ספרמסי מנהיג אדם שחור. 



כריס רוק התחיל את קריירת הספיישלים ב-HBO עוד בשנות ה-80, אבל אתם תחסכו לעצמכם את התקופה ההיא ותתחילו עם "Bring the Pain", משם תעברו ל- "Bigger & Blacker", משם ל- "Never Scared" ולסיום, הספיישל הכי עדכני שלו, "Kill the Messenger". מומלץ לצפות בדיוק בסדר הזה. אם סיימתם הכל מהצלחת, תשקלו להוריד את הדוקו המעולה שלו, "Good Hair". 




לריקי ג'רווייס יש מופע בשם "Out Of England". קצת מגלומני, אבל בכל זאת ריקי ג'רווייס.

HBO צילמו את מופע הברודווי של וויל פארל כג'ורג' בוש. זו הצגת יחיד מצחיקה עד דמעות ששודרה לפני שנה בטלוויזיה ואם עוד לא יצא לכם לראות אותה, פנו שעה וחצי מהזמן כי זה מטריד ומצחיק בו זמנית. חפשו "You're Welcome America".




עוד לא יצא לי לראות אותם בעצמי, אבל אני לא חושבת שיש מקום לטעות עם הספיישלים של ראסל ברנד. חיפוש קצרצר יביא לכם המון תוצאות ביניהן: "Scandalous" ו"Doing Life Live". בלי קשר, בארה"ב כבר יוצא לו סרט ההמשך לדמות של אלדו סנואו מ"קח את זה כמו גבר" ("Forgetting Sarah Marshall", למי שלא עקב אחרי התרגום המבריק) בשם "Get Him to the Greek". ברור שהיציאה לדי.וי.די לא תיקח זמן רב והרי לכם עוד טורנט טרי. ועם כל הטלוויזיה הזאת, אל תתביישו להזמין לכם את הביוגרפיה שלו, "My Booky Wook" - זה בוורוד זוהר ובסופו של דבר ספר מאוד מעניין. 




ואם עוד לא ראיתם:
- "Better off Ted" - סדרת משרד חולנית ומעולה, יש לה 2 עונות, אבל לא ברור מה יקרה איתה מבחינת המשך, כששני פרקי הסיום שלה טרם שודרו. 

- "Party down" - סדרה מבריקה על חבורת שחקנים כושלים בהוליווד שממלצרים בקייטרינג כושל אף יותר. יש כבר עונה של 10 פרקים והעונה השנייה חוזרת, בלי ג'יין לינץ', עוד החודש עם 10 נוספים. 

- "True Blood" שאמורה לחזור ביוני ובתקווה לא לבאס יותר מדי (אני עדיין בעדה!)

- "Hung" שגם משודרת ב-yes ואחרי עונה של 10 פרקים עוד לא ידוע מה יעלה בגורלה. 

- "Glee" צריכה לחזור כל רגע... אבל אני מניחה שזה הגילטי פלז'ר שיישאר בסוד. 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Road Trip

היות ואני לא מרבה לצאת מהרדיוס הבועתי שלי יותר מדי, והיות ומאז ואינני מובטלת נסיעות שכאלה באמצע היום לנופים רחוקים וזרים לא צצות לעתים קרובות, חשתי צורך לנצל את הנסיעה אתמול למשרד עורכי הדין של בעל הבית שלי, כדי להרגיש כמו בימים הטובים ההם של האבטלה. על אף שהנסיעה לראשון לציון היא לא למטרת יום כיף בסופרלנד (יותר כמו יום-לא-כיף במינוס-בבנק-לנד), הנערה האובדת האופטימית שבי החליטה לחשוב חיובי. לצורך כך הצטיידתי במפה (גם כי אני אובדת בדרכים מטבעי וגם כי ככה עושים ברוד טריפ), אלא שאז שכחתי אותה והגעתי בטעות לים (שנמצא בצד המנוגד של היעד שלי, אבל היה נעים לראות), ברשימת השמעה משמחת באייפון (פתחתי קטגורית "Fun Tunes"), ובצידה לדרך כמו יוגורט 1.5 אחוז ואפרסק (זוכרים את משטר התזונה המבאס שלי? אז הוא עדיין מבאס). גם זה משהו אז מה זה משנה אם במקום בית מלון מפנק או טבילה מצננת בבריכה אני אאלץ לחתום על 12 צ'קים וצ'ק ביטחון אחד ביד רועדת ובלב כואב? אני פשוט אדמיין שהדירה שלי בכרם היא ריזורט בספרד ועל זה לגמרי הייתי שמה שכירות כל חודש. אם מצלמים מטושטש אפשר להתבלבל עם ספרד....

ההתחלה

בסוף החודש אחגוג יום הולדת 29. לכאורה מחכה לי עוד שנה עד שהמשבר הנודע לשמצה יבוא עלי לרעה, אבל תמיד ידעתי שאני מקדימה את זמני. ואולי, הקידמה הטכנולוגית (זו שגרמה לדור שלם לפתח הפרעות קשב וריכוז), או האנטיביוטיקה במוצרי הבשר (זו שגרמה לילדות בנות 11 לפתח שדיים בוגרים מהרגיל), או שינוי האקלים העולמי (זה שגרם לנו לחשוב שמכוניות היברידיות יצילו את כדור הארץ) - הם אלו שגרמו לי להקדים בשנה את משבר גיל ה-30 שלי. במקום לפתח גלי חום, תלותיות, נטייה למצבי רוח או הריון מדומה (את כל אלו פיתחתי בחודש שעבר), החלטתי להיות מובטלת. אני כמובן מעדיפה את המושג "חיפוש עצמי", אבל עם עובדות אין להתווכח, ובסופו של יום - ובפעם הראשונה בחיי הבוגרים - אין לי עבודה. כשאין לך עבודה, וכשהעבודה שלך נחשבה לסוג של פנאי, אז יש לך פנאי, אבל אין לך הרבה מה לעשות איתו. זו הסיבה שהחלטתי להפוך את הפנאי לעבודה ולהתפנות לעבוד על מה שהצעירים של היום קוראים לו בלוג. אז זה הבלוג שלי. הוא ילווה אותי בתקופת האבטלה (לימים בוודאי תיזכר כתקופה הכי טובה בחיי) ואתם מוזמנים להתבאס עליי מהמשרד, או להזמין אותי ללאנץ' (...

לפני שנה

כך התחיל הפוסט הראשון שלי כנערה אובדת : "בסוף החודש אחגוג יום הולדת 29. לכאורה מחכה לי עוד שנה עד שהמשבר הנודע לשמצה יבוא עלי לרעה, אבל תמיד ידעתי שאני מקדימה את זמני. ואולי, הקידמה הטכנולוגית (זו שגרמה לדור שלם לפתח הפרעות קשב וריכוז), או האנטיביוטיקה במוצרי הבשר (זו שגרמה לילדות בנות 11 לפתח שדיים בוגרים מהרגיל), או שינוי האקלים העולמי (זה שגרם לנו לחשוב שמכוניות היברידיות יצילו את כדור הארץ) - הם אלו שגרמו לי להקדים בשנה את משבר גיל ה-30 שלי." רמז מקדים בעלילה לחצו פליי והמשיכו לקרוא להאדרת אפקט האמוציונאליות שנה אחרי, ובסוף החודש אחגוג יום הולדת 30. כבר לא באמת רוצה לקרוא לזה משבר כי אין ספק שבשנה הזאת, מהרגע שהחלטתי לקחת את האבטלה לידיים, רק דברים טובים קרו. לא רק שבסופו של דבר מצאתי את המקום הטוב שלי בעולם העבודה, גם מצאתי את המקום הטוב שלי בעולם של רשת, והמסיונרית שבי תמשיך לדחוק בכל מי שפוגש אותי ללמוד לקחת זמן לעצמך, אם באבטלה קצובה ומאוששת מערכות או בפרקי זמן קצרים יותר של כלום. מאחר ואני בעצמי כבר לא מובטלת בחצי שנה האחרונה, והרגעים האבודים שלי אובדים תחת עומ...