דלג לתוכן הראשי

Free 99

אבטלה היא תקופה נפלאה בעיקר אם היא נופלת על לוח השידורים האמריקאי הנכון. הכי לא טוב אם כך, להיות מובטל בקיץ. אז בעוד "אבודים" עדיין רצה (ספוילר לפרק האחרון ששודר - אהבה?!? באמת?!?), 24 מסיימת את הדרך (עונה לא רעה, אגב) וסדרות חדשות כמו "V" ו"Flash Forward" ממלאות את הזמן הפנוי שלי, צריך לתכנן את החודשים הקרובים, שעלולים להיות יבשים מבחינת לוח השידורים (אלא אם כן "כוכב נולד" זה הקטע שלכם ואז לכו, צאו לי מהבלוג!). 

כמובטלת שהיא נטל חברתי ולאומי, חשבתי שכאן בדיוק תפקידי לעזור, אז קבלו רשימה מקוצרת ובעיקר הרגישו חופשיים לגבות אותה ברעיונות משלכם:



נתחיל במובן מאליו. דייב שאפל. חפשו כל פיסת סטנד אפ שלו ברשת, ואם עוד לא ראיתם את השאפל שואו, אז לא מאוחר להתחיל. טופאק לא מת, הוא רק נח, ואת הווייט ספרמסי מנהיג אדם שחור. 



כריס רוק התחיל את קריירת הספיישלים ב-HBO עוד בשנות ה-80, אבל אתם תחסכו לעצמכם את התקופה ההיא ותתחילו עם "Bring the Pain", משם תעברו ל- "Bigger & Blacker", משם ל- "Never Scared" ולסיום, הספיישל הכי עדכני שלו, "Kill the Messenger". מומלץ לצפות בדיוק בסדר הזה. אם סיימתם הכל מהצלחת, תשקלו להוריד את הדוקו המעולה שלו, "Good Hair". 




לריקי ג'רווייס יש מופע בשם "Out Of England". קצת מגלומני, אבל בכל זאת ריקי ג'רווייס.

HBO צילמו את מופע הברודווי של וויל פארל כג'ורג' בוש. זו הצגת יחיד מצחיקה עד דמעות ששודרה לפני שנה בטלוויזיה ואם עוד לא יצא לכם לראות אותה, פנו שעה וחצי מהזמן כי זה מטריד ומצחיק בו זמנית. חפשו "You're Welcome America".




עוד לא יצא לי לראות אותם בעצמי, אבל אני לא חושבת שיש מקום לטעות עם הספיישלים של ראסל ברנד. חיפוש קצרצר יביא לכם המון תוצאות ביניהן: "Scandalous" ו"Doing Life Live". בלי קשר, בארה"ב כבר יוצא לו סרט ההמשך לדמות של אלדו סנואו מ"קח את זה כמו גבר" ("Forgetting Sarah Marshall", למי שלא עקב אחרי התרגום המבריק) בשם "Get Him to the Greek". ברור שהיציאה לדי.וי.די לא תיקח זמן רב והרי לכם עוד טורנט טרי. ועם כל הטלוויזיה הזאת, אל תתביישו להזמין לכם את הביוגרפיה שלו, "My Booky Wook" - זה בוורוד זוהר ובסופו של דבר ספר מאוד מעניין. 




ואם עוד לא ראיתם:
- "Better off Ted" - סדרת משרד חולנית ומעולה, יש לה 2 עונות, אבל לא ברור מה יקרה איתה מבחינת המשך, כששני פרקי הסיום שלה טרם שודרו. 

- "Party down" - סדרה מבריקה על חבורת שחקנים כושלים בהוליווד שממלצרים בקייטרינג כושל אף יותר. יש כבר עונה של 10 פרקים והעונה השנייה חוזרת, בלי ג'יין לינץ', עוד החודש עם 10 נוספים. 

- "True Blood" שאמורה לחזור ביוני ובתקווה לא לבאס יותר מדי (אני עדיין בעדה!)

- "Hung" שגם משודרת ב-yes ואחרי עונה של 10 פרקים עוד לא ידוע מה יעלה בגורלה. 

- "Glee" צריכה לחזור כל רגע... אבל אני מניחה שזה הגילטי פלז'ר שיישאר בסוד. 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

כך התחיל הפוסט הראשון שלי כנערה אובדת: "בסוף החודש אחגוג יום הולדת 29. לכאורה מחכה לי עוד שנה עד שהמשבר הנודע לשמצה יבוא עלי לרעה, אבל תמיד ידעתי שאני מקדימה את זמני. ואולי, הקידמה הטכנולוגית (זו שגרמה לדור שלם לפתח הפרעות קשב וריכוז), או האנטיביוטיקה במוצרי הבשר (זו שגרמה לילדות בנות 11 לפתח שדיים בוגרים מהרגיל), או שינוי האקלים העולמי (זה שגרם לנו לחשוב שמכוניות היברידיות יצילו את כדור הארץ) - הם אלו שגרמו לי להקדים בשנה את משבר גיל ה-30 שלי."

רמז מקדים בעלילה
לחצו פליי והמשיכו לקרוא להאדרת אפקט האמוציונאליות
שנה אחרי, ובסוף החודש אחגוג יום הולדת 30. כבר לא באמת רוצה לקרוא לזה משבר כי אין ספק שבשנה הזאת, מהרגע שהחלטתי לקחת את האבטלה לידיים, רק דברים טובים קרו. לא רק שבסופו של דבר מצאתי את המקום הטוב שלי בעולם העבודה, גם מצאתי את המקום הטוב שלי בעולם של רשת, והמסיונרית שבי תמשיך לדחוק בכל מי שפוגש אותי ללמוד לקחת זמן לעצמך, אם באבטלה קצובה ומאוששת מערכות או בפרקי זמן קצרים יותר של כלום.

מאחר ואני בעצמי כבר לא מובטלת בחצי שנה האחרונה, והרגעים האבודים שלי אובדים תחת עומס של חיים…

ההתחלה

בסוף החודש אחגוג יום הולדת 29. לכאורה מחכה לי עוד שנה עד שהמשבר הנודע לשמצה יבוא עלי לרעה, אבל תמיד ידעתי שאני מקדימה את זמני. ואולי, הקידמה הטכנולוגית (זו שגרמה לדור שלם לפתח הפרעות קשב וריכוז), או האנטיביוטיקה במוצרי הבשר (זו שגרמה לילדות בנות 11 לפתח שדיים בוגרים מהרגיל), או שינוי האקלים העולמי (זה שגרם לנו לחשוב שמכוניות היברידיות יצילו את כדור הארץ) - הם אלו שגרמו לי להקדים בשנה את משבר גיל ה-30 שלי.
במקום לפתח גלי חום, תלותיות, נטייה למצבי רוח או הריון מדומה (את כל אלו פיתחתי בחודש שעבר), החלטתי להיות מובטלת. אני כמובן מעדיפה את המושג "חיפוש עצמי", אבל עם עובדות אין להתווכח, ובסופו של יום - ובפעם הראשונה בחיי הבוגרים - אין לי עבודה.
כשאין לך עבודה, וכשהעבודה שלך נחשבה לסוג של פנאי, אז יש לך פנאי, אבל אין לך הרבה מה לעשות איתו. זו הסיבה שהחלטתי להפוך את הפנאי לעבודה ולהתפנות לעבוד על מה שהצעירים של היום קוראים לו בלוג.
אז זה הבלוג שלי. הוא ילווה אותי בתקופת האבטלה (לימים בוודאי תיזכר כתקופה הכי טובה בחיי) ואתם מוזמנים להתבאס עליי מהמשרד, או להזמין אותי ללאנץ' (זול) בא…

אני ויטו ספטפורה

בעונה האחרונה של הסופרנוס, ויטו ספטפורה (ואם לא ראיתם אז אולי כדאי שתברחו מכאן, ועכשיו), הדובי החמוד שכלוא בגוף של הומו בארון, נאלץ לשוב ולעבוד בבניין (והפעם לא רק להשתזף על כסא הנוח באתר ולרדת לגברים זרים עם עלות השחר). זו לא העבודה שמפריעה לו כמו הזמן שלא עובר בחיים החדשים והקונבנציונליים שלו. הוא סופר את הדקות, נמנע בכל כולו מלהסתכל על השעון ולראות מה השעה, מפענח את מצב השמש בשמיים, משוכנע שהגיע הזמן לארוחת הצהריים. רק אז הוא מעז להביט בשעון, רק כדי לגלות שעברה בערך חצי שעה...

גם שונא לעבוד וגם אוהב לאכול - שילוב קטלני. ויטו ספטפורה ו"חבר"
זו לא רק סצנה שונה מאוד בנוף הסופרנוסי, בה אנחנו שומעים את המחשבות של הדמות - שיטה שיוצרי הסופרנוס נמנעו ממנה לרוב והסתפקו במבטים ובסמלים שפתוחים לפרשנויות - זו גם סצנה שכל נערה אובדת, וכל אדם שנתון לשעבוד הקפיטליסטי ולחוקיו יכול להזדהות איתה באופן קורע לב.

השעה היא 10:54 עכשיו. אני יודעת את זה כי אני, בניגוד לויטו, לא עובדת בבניין, אלא מול מחשב עם שעון. השמש שבחוץ לא אומרת לי מאום, כי אני במשרד. זו לא העבודה שמפריעה לי כמו הציפייה הדרוכ…