בזמן שהם עסוקים בלהקים תכניות מחורבנות לגנוז אותן ולהקימן מחדש עם אותו קאסט תחת שמות אחרים, אנשי "רשת" הצליחו לעשות דבר אחד טוב בכך שהחליטו לשדר את "הסופרנוס" מההתחלה. זה מחמם לי את הלב לדעת שגם כשאני בשפל הבטלה שלי, טוני שם בשבילי. הרבה אנשים, טובים יותר ופחות, כתבו על הסופרנוס, פירשו את הסופרנוס, סחטו את המיץ של האמא של הסופרנוס (אחח... ליביה... ג'ניס גורמת לי להתגעגע אליך), אז אני לא אתיימר לנתח את משפחת הפשע, בטח לא בשידוריה החוזרים. אבל הצפייה בטוני, בייחוד בעונה הרביעית המשודרת עכשיו, הופכת לרלוונטית לחיי האבטלה שלי.
טוני, שהעבודה שלו לפעמים עושה לו למצמץ בעיניים בספסטיות ולהתעלף, לוקח במהלך עונה 4 מרחק בטוח מפעילות העסק, אבל לא באמת מצליח לשבת בשקט בלי לרצות לשוב ולהיות מעורב. עבודת החלומות שלי היתה תמיד לשבת ולחשוב. לבנות מנגנון כזה שמתפעל את עצמו ולהשאיר לעצמי את המקום להסתכל מבחוץ ולחשוב איך עושים הכל יותר טוב. גם בעבודה וגם בחיים. אבל כמו טוני, גם אני לא באמת יכולה להנות מהשקט התעשייתי. גם אני לא מסוגלת לשבת מרחוק ולהתבונן בשקט. אבל אני כן יודעת, שהשקט הזה נחוץ. אפילו שאני מנסה לעשות ממנו רעש.
נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק
נערה אובדת
אחחח.... טוני טוני!
השבמחקמסתבר שגם הסופרנוס כמו פרויד מתלבשים מצוין על כל מצב או מצב רוח.
עונה 4 היא אכן אחת העונות הכיפיות.
אני עושה עכשיו צפייה אקראית בפרקים מכל העונות ופשוט נהנית מכל רגע!
כשתמצאי את העבודה הזו שאת מחפשת ודאי שיש לך מקום לעוזרת בדמותי (הייתי שמחה להיות אדריאנה אילולא ידעתי איפה היא סיימה)
ראיתי את כל העונות של הסופרנוס שלוש פעמים, וכל פעם גיליתי משהו חדש. אין אפס, זו יצירת מופת.
השבמחק