לכבוד חג החירות האישי שלי, החלטתי להמשיך בקו הזה שגורם לי לעשות דברים שלא עשיתי מעולם (כמו להיות מובטלת, למשל) והחלטתי להיענות לדרישותיה החוזרות של אמי ולנסות לראשונה בחיי גפילטע פיש.
הסיבה שלא טעמתי עד כה את המאכל הנתעב, היא מעין הפגנה שקטה נגד האפרוריות היהודית העצובה של מאכלי מזרח אירופה. כבד קצוץ, קניידלעך, הרינג - הם כולם מאכלים חומים אפורים. מאכלי גטו. אבל הגפילטע פיש הוא הנורא מכולם. אפשר היה לטגן אותו. אפשר היה לתבלן אותו ואפשר היה לא להמציא אותו בכלל. במקום זה, איזו פולניה חשבה שלקשט אותו בחתיכת גזר ולצפות אותו בג'לי מלוח יעבוד יותר טוב.
לחיי החופש החדש שלי, החלטתי לציית סוף סוף לאמי וטעמתי מהמאכל הנורא. אפילו קישטתי אותו בסגול הזה שמריח כמו ווסאבי. התמונות לפניכם:
איכס
איכס על הצלחת שלי
איכס בפה שלי
יין! שמישהו ימזוג לי עוד יין!
תגובות
הוסף רשומת תגובה