בתקופת העבדות שלי, אני כמעט ולא זוכרת גיחות יומיות אל הפריפריה (אני מעדיפה לקרוא לזה הפרברים, כמובן) - הלא היא סביבת ילדותי המקורית (אגב, אם יש דבר גרוע מעירוני אסלי, זהו פריפריאלי שמתכחש לשורשים שלו). אבל אבטלה היא תירוץ טוב לחזור אל המוסך, סניף הבנק והסופר הממש ממש זול (כמעט חינם יש שיגידו) במקום בו התעצבה אישיותי הגבולית.
ולמרות הנוסטלגיה שאפפה אותי, הזמן הפך את עיני לעיני זר שדורך בפעם הראשונה בארץ לא מוכרת. עם זאת, כדי לא לחטוא בקיטש מצד אחד או בהתנשאות מהצד השני, אני אביא בפניכם את רשמיי מהטיול אל הפריפריה - ללא מילים.
נשיקה וגם חיבוק.
ולמרות הנוסטלגיה שאפפה אותי, הזמן הפך את עיני לעיני זר שדורך בפעם הראשונה בארץ לא מוכרת. עם זאת, כדי לא לחטוא בקיטש מצד אחד או בהתנשאות מהצד השני, אני אביא בפניכם את רשמיי מהטיול אל הפריפריה - ללא מילים.
נשיקה וגם חיבוק.
איפה האיינשטיין של הפיצוחים?
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאדיר,עושה לי חשק לחזור לאיזור התעשייה של רחובות.
השבמחקnot....
נתראה בערב בביאליק!
כל מי שלמד עיצוב גרפי מגיע לו להיות מובטל!!
השבמחקהוא בכוונה למד את זה כדי לא לעבוד ולקבל כסף מהמדינה. גועל נפש.
זה שוב אני מלמעלה!!