נערה אובדת היא גם נערה מפרגנת. האזינו למיקסטייפ של דוד אלון עוזיאל בוואלה! תרבות. זה בחינם וזה גם כיף - כמו לגנוב שסק מהעץ של השכנים.
היות ואני לא מרבה לצאת מהרדיוס הבועתי שלי יותר מדי, והיות ומאז ואינני מובטלת נסיעות שכאלה באמצע היום לנופים רחוקים וזרים לא צצות לעתים קרובות, חשתי צורך לנצל את הנסיעה אתמול למשרד עורכי הדין של בעל הבית שלי, כדי להרגיש כמו בימים הטובים ההם של האבטלה. על אף שהנסיעה לראשון לציון היא לא למטרת יום כיף בסופרלנד (יותר כמו יום-לא-כיף במינוס-בבנק-לנד), הנערה האובדת האופטימית שבי החליטה לחשוב חיובי. לצורך כך הצטיידתי במפה (גם כי אני אובדת בדרכים מטבעי וגם כי ככה עושים ברוד טריפ), אלא שאז שכחתי אותה והגעתי בטעות לים (שנמצא בצד המנוגד של היעד שלי, אבל היה נעים לראות), ברשימת השמעה משמחת באייפון (פתחתי קטגורית "Fun Tunes"), ובצידה לדרך כמו יוגורט 1.5 אחוז ואפרסק (זוכרים את משטר התזונה המבאס שלי? אז הוא עדיין מבאס). גם זה משהו אז מה זה משנה אם במקום בית מלון מפנק או טבילה מצננת בבריכה אני אאלץ לחתום על 12 צ'קים וצ'ק ביטחון אחד ביד רועדת ובלב כואב? אני פשוט אדמיין שהדירה שלי בכרם היא ריזורט בספרד ועל זה לגמרי הייתי שמה שכירות כל חודש. אם מצלמים מטושטש אפשר להתבלבל עם ספרד....
כוסית תמשיכי לכתוב אחלה בלוג!
השבמחקאיפה התגובה שלי איזה באסה לא מופיעה
השבמחקאה הנה
השבמחקזה שוב אני ויש לי שאלה
השבמחקזה הבן של בתיה עוזיאל?
לא. הוא בהחלט לא הבן של בתיה
השבמחקאחלה בלוג, זה ממש מגניב להיות מובטל לזמן מה.
השבמחקגדי
תודה! כל עוד זה לזמן מה...
השבמחק