דילוג לתוכן הראשי

בונוס בוקר

אז אני לא מעריצה גדולה של אמינם. אני מחבבת אותו לפרקים, שומרת לו חסד על קריירה מוצלחת בעבר ומעריכה אותו בתור ראפר טוב שהפלואו שלו מושלם והחריזה שלו מקורית ומעניינת. אבל אני לא מעריצה גדולה.

בספטמבר הקרוב אני אשב שורה ראשונה מעל הדשא באצטדיון של הניו יורק ינקיז בברונקס ואצפה ב-2 הופעות בכרטיס אחד. קודם אמינם ואחר כך, הסיבה האמיתית שלשמה אגיע לברונקס, ג'יי זי. זאת היתה מתנת ה"יש לי עבודה" שלי.

מאז אני עושה רענון זיכרון מדי פעם עם שאפל של אמינם באייפון, והאזנה לאלבומים שקצת פחות היה לי חשק להאזין להם בשלמותם. והנה היום, או שזה היה אתמול, יצא הקליפ החדש של אמינם ל"Love The Way You Lie" כשהוא מארח את ריהאנה, ולא סתם.

השיר הזה כולו סביב התמה של מערכת יחסים אלימה, פיזית ורגשית (רמז רמז, ריהאנה וכריס בראון), ולאו דווקא חד כיוונית, ובתמונה הגדולה מזכיר קצת את "סטן" (אבל לא מגיע לקרסוליים שלו). בקליפ מתארחים דומיניק מונהאן ("שר הטבעות" אבל בעיקר "אבודים" בתור צ'רלי) והמגה בייב מייגן פוקס, שגם תרמה את המשכורת שלה למעון לנשים מוכות.

פאוזה לריכוך האווירה, מייגן פוקס


לא הנימה הכי "פאן" לסוף השבוע, אבל קליפ מעניין באווירה הקודרת יותר של אמינם, בה בסופו של דבר הוא מוצלח יותר מאשר הדאחקות המעפנות שלו.


וכדי לאזן לכם את הבאסה של הקליפ האחרון, כמיטב המסורת הטרייה של ימי שישי, קבלו יצירת מופת לבית Funny or Die, הפעם בכיכובה של אווה מנדז (עוד מגה בייב) וקלטת הסקס שלה.. באנגלית (Sex Tape) הבדיחה נשמעת יותר טוב.


פאוזה להרמת האווירה עוד יותר, אווה מנדז

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Road Trip

היות ואני לא מרבה לצאת מהרדיוס הבועתי שלי יותר מדי, והיות ומאז ואינני מובטלת נסיעות שכאלה באמצע היום לנופים רחוקים וזרים לא צצות לעתים קרובות, חשתי צורך לנצל את הנסיעה אתמול למשרד עורכי הדין של בעל הבית שלי, כדי להרגיש כמו בימים הטובים ההם של האבטלה. על אף שהנסיעה לראשון לציון היא לא למטרת יום כיף בסופרלנד (יותר כמו יום-לא-כיף במינוס-בבנק-לנד), הנערה האובדת האופטימית שבי החליטה לחשוב חיובי. לצורך כך הצטיידתי במפה (גם כי אני אובדת בדרכים מטבעי וגם כי ככה עושים ברוד טריפ), אלא שאז שכחתי אותה והגעתי בטעות לים (שנמצא בצד המנוגד של היעד שלי, אבל היה נעים לראות), ברשימת השמעה משמחת באייפון (פתחתי קטגורית "Fun Tunes"), ובצידה לדרך כמו יוגורט 1.5 אחוז ואפרסק (זוכרים את משטר התזונה המבאס שלי? אז הוא עדיין מבאס). גם זה משהו אז מה זה משנה אם במקום בית מלון מפנק או טבילה מצננת בבריכה אני אאלץ לחתום על 12 צ'קים וצ'ק ביטחון אחד ביד רועדת ובלב כואב? אני פשוט אדמיין שהדירה שלי בכרם היא ריזורט בספרד ועל זה לגמרי הייתי שמה שכירות כל חודש. אם מצלמים מטושטש אפשר להתבלבל עם ספרד....

לפני שנה

כך התחיל הפוסט הראשון שלי כנערה אובדת : "בסוף החודש אחגוג יום הולדת 29. לכאורה מחכה לי עוד שנה עד שהמשבר הנודע לשמצה יבוא עלי לרעה, אבל תמיד ידעתי שאני מקדימה את זמני. ואולי, הקידמה הטכנולוגית (זו שגרמה לדור שלם לפתח הפרעות קשב וריכוז), או האנטיביוטיקה במוצרי הבשר (זו שגרמה לילדות בנות 11 לפתח שדיים בוגרים מהרגיל), או שינוי האקלים העולמי (זה שגרם לנו לחשוב שמכוניות היברידיות יצילו את כדור הארץ) - הם אלו שגרמו לי להקדים בשנה את משבר גיל ה-30 שלי." רמז מקדים בעלילה לחצו פליי והמשיכו לקרוא להאדרת אפקט האמוציונאליות שנה אחרי, ובסוף החודש אחגוג יום הולדת 30. כבר לא באמת רוצה לקרוא לזה משבר כי אין ספק שבשנה הזאת, מהרגע שהחלטתי לקחת את האבטלה לידיים, רק דברים טובים קרו. לא רק שבסופו של דבר מצאתי את המקום הטוב שלי בעולם העבודה, גם מצאתי את המקום הטוב שלי בעולם של רשת, והמסיונרית שבי תמשיך לדחוק בכל מי שפוגש אותי ללמוד לקחת זמן לעצמך, אם באבטלה קצובה ומאוששת מערכות או בפרקי זמן קצרים יותר של כלום. מאחר ואני בעצמי כבר לא מובטלת בחצי שנה האחרונה, והרגעים האבודים שלי אובדים תחת עומ...

ההתחלה

בסוף החודש אחגוג יום הולדת 29. לכאורה מחכה לי עוד שנה עד שהמשבר הנודע לשמצה יבוא עלי לרעה, אבל תמיד ידעתי שאני מקדימה את זמני. ואולי, הקידמה הטכנולוגית (זו שגרמה לדור שלם לפתח הפרעות קשב וריכוז), או האנטיביוטיקה במוצרי הבשר (זו שגרמה לילדות בנות 11 לפתח שדיים בוגרים מהרגיל), או שינוי האקלים העולמי (זה שגרם לנו לחשוב שמכוניות היברידיות יצילו את כדור הארץ) - הם אלו שגרמו לי להקדים בשנה את משבר גיל ה-30 שלי. במקום לפתח גלי חום, תלותיות, נטייה למצבי רוח או הריון מדומה (את כל אלו פיתחתי בחודש שעבר), החלטתי להיות מובטלת. אני כמובן מעדיפה את המושג "חיפוש עצמי", אבל עם עובדות אין להתווכח, ובסופו של יום - ובפעם הראשונה בחיי הבוגרים - אין לי עבודה. כשאין לך עבודה, וכשהעבודה שלך נחשבה לסוג של פנאי, אז יש לך פנאי, אבל אין לך הרבה מה לעשות איתו. זו הסיבה שהחלטתי להפוך את הפנאי לעבודה ולהתפנות לעבוד על מה שהצעירים של היום קוראים לו בלוג. אז זה הבלוג שלי. הוא ילווה אותי בתקופת האבטלה (לימים בוודאי תיזכר כתקופה הכי טובה בחיי) ואתם מוזמנים להתבאס עליי מהמשרד, או להזמין אותי ללאנץ' (...