והפעם, מהדורת Free 99 גרסת הקומיק-קון (באיחור קל, כן). אף פעם לא הייתי בוועידת הגיקים המרתקת הזאת והאמת היא שתמיד רציתי להיות.. זה בטח כמו לנחות בהודו (שם אני פחות רוצה להיות) ולחטוף את הלם התרבות הזה שכולם מדברים עליו. רק שבמקום פרות שחוצות את הכביש, ילדים מחוצ'קנים עם תחפושת של קלינגון מקבלים מעמד של קדושים.
ואם כבר קריקטורה, אז בזמנו ויה של טל מסינג חשף אותי לטאמבלר של הניו יורקר ומאז אני מכורה. היום שולבה בתחרות הציורים, קריקטורה שהיא מאש אפ בין ציור לציוץ. והציוץ הוא של קנייה ווסט, מה שאומר שהקומדיה מובטחת.
לא יודעת, זה הנסיון לדמיין את קנייה ווסט כסנאי, או לדמיין סנאי שהוא בעצם אהבל... לא ברור מה, אבל זה ממש הצחיק אותי. כאן, באדיבות ע.פרנקל לבית תפו"ד (ולבתים נוספים שקצר הפוסט מלהכיל) תוכלו לראות את סדרת המאש-אפים כולה.
ואם כבר הקריקטורה של הניו יורקר, אז ברינג טייל מנפישים את הקריקטורות של הניו יורקר בצורה פשוטה אבל מספקת. למשל:
עוד מזה תוכלו למצוא גם בבבלגאם, בתקווה שלגמרי סגרתי לכם את הפינה של העברת הזמן מול המחשב בשעות המתות של העבודה.
נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק,
נערה אובדת
בכל מקרה, היום נתקלתי בקומיקס הקצר הזה באתר The Oatmeal. אני יכולה להזדהות עם הרצון הטוב שמתפרש כחוסר טאקט. אם תכונת האופי הזאת היתה המאפיה, אני הייתי הבוס של המשפחה. אבל בלי קשר, האתר הזה ממש כיפי לפעמים וביקור שבועי בו מבטיח דקה של גיחוך קל בסגנון It's funny cause it's true.
ואם כבר קריקטורה, אז בזמנו ויה של טל מסינג חשף אותי לטאמבלר של הניו יורקר ומאז אני מכורה. היום שולבה בתחרות הציורים, קריקטורה שהיא מאש אפ בין ציור לציוץ. והציוץ הוא של קנייה ווסט, מה שאומר שהקומדיה מובטחת.
לא יודעת, זה הנסיון לדמיין את קנייה ווסט כסנאי, או לדמיין סנאי שהוא בעצם אהבל... לא ברור מה, אבל זה ממש הצחיק אותי. כאן, באדיבות ע.פרנקל לבית תפו"ד (ולבתים נוספים שקצר הפוסט מלהכיל) תוכלו לראות את סדרת המאש-אפים כולה.
ואם כבר הקריקטורה של הניו יורקר, אז ברינג טייל מנפישים את הקריקטורות של הניו יורקר בצורה פשוטה אבל מספקת. למשל:
עוד מזה תוכלו למצוא גם בבבלגאם, בתקווה שלגמרי סגרתי לכם את הפינה של העברת הזמן מול המחשב בשעות המתות של העבודה.
נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק,
נערה אובדת
תגובות
הוסף רשומת תגובה