דילוג לתוכן הראשי

תסמונת טורנט

בעודי מבצעת את סבב ההורדות היומי (יום שני: גוסיפ, צ'אק, 24, טרמה), אני מעכלת אט אט את העובדה שעונת ה-sweeps של מאי הולכת לגמור לי על חיי האבטלה. בכל שנה במאי, נערך מדד רייטינג של רשתות השידור האמריקאיות וכולן מתאמצות ממש חזק להפציץ בפרקי מופת. יש עוד תקופות במהלך השנה שבה המדידה הזאת מתבצעת, אבל חודש מאי מסמל את המעבר ללוח שידורי הקיץ והפרידה מהתכניות האהובות.

"Lost". מצד אחד, איזה יופי שנגמר כבר. מצד שני... וואלה?

מאי הוא גם בדרך כלל החודש הזה שבו ברוב הסדרות מתרחש מוות מפתיע, עזיבה דרמטית או זיווג לא צפוי (לא עושה ספוילרים, אבל קחו בחשבון את "אבודים", "גוסיפ גירל", "אחים ואחיות", "V" ו"האנטומיה של גריי" שאני לא צופה בה אז לא באמת אכפת לי).

זה מספיק קשה לחכות שבוע לסדרה שאתה אוהב כשאתה עובד, אז אתם יכולים לתאר לעצמכם שבתור מובטלת, הקושי רק עולה. כבר כתבתי כאן בעבר כמה מבאס להיות מובטל בקיץ בעקבות הסיפור הזה, ומה אפשר לעשות בנידון, אבל מאז חלו התפתחויות נוספות. "Glee" של פוקס חזרה לאוויר לעונת קיץ משמחת, "Treme" של HBO עושה רושם של סדרה אהובה חדשה ולעזאזל, נדמה כאילו תמיד יהיו לי פרקים של "חוק וסדר" להוריד לנצח. "Party Down" המעולה של סטארז כבר בפרק השלישי של העונה השנייה, ואם עוד לא צפיתם בראשונה, זה הזמן (זה כמו בוטנים... תענוג). "True Blood" צריכה לחזור ב-13 ביוני ועונה רביעית כבר בעבודה, אבל לא בטוח שיהיה כיף כמו בהתחלה. "הפמליה" בדרך חזרה ב-27 ביוני שזה משמח באופן חלקי (בהתחשב בזה שעונה 6 היתה צולעת בחלקה הראשון), ביחד עם העונה השנייה של "Hung" שאם צלחתם את הפרק הרע הראשון של העונה הראשונה, בוודאי גיליתם שזו סדרה מעולה!

מה שכן, בין לבין תשאירו מקום לקולנוע. כמה סרטים שבדרך וכמה שיגיעו בקרוב (מי מהם שיגיע קודם למשמר הטורנטים שלי יזכה באהבתי הנצחית ואם כבר, אז שמישהו ישלח אותי לטורנט ראוי של She's Out of My League, כי כבר אין לי סבלנות לחכות!):

אמרתי את זה אז ואומר את זה שוב: "Hot Tub Time Machine" בייבי!



מקגרובר, שכבר דיברנו עליו (יורמה טקון מהגנג של אנדי סמברג מביים)




"Get Him To The Greek" - סיפור ההמשך של אלדו סנואו (ראסל ברנד) מ"Forgetting Sara Marshall":



"Despicable Me" שנראה חמוד ולא מזיק



"Dinner for Schmucks" משלב את החיבה שלי לסטיב קארל עם אהבתי הנצחית לפול ראד (שאוט אאוט לאחות מאיי לאב ג'וש):




ולמרות שבעיני לאונרדו דיקפריו ואלן פייג' הם שני אכלני ראשים עם כישורי משחק מוגבלים, אני בכל זאת מצפה ל"Inception"




כן, אני עוד יכולה להמשיך, אבל במקום זה אתם מוזמנים לעדכן בעצמכם עם לינק הולם לטריילר.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לפני שנה

כך התחיל הפוסט הראשון שלי כנערה אובדת : "בסוף החודש אחגוג יום הולדת 29. לכאורה מחכה לי עוד שנה עד שהמשבר הנודע לשמצה יבוא עלי לרעה, אבל תמיד ידעתי שאני מקדימה את זמני. ואולי, הקידמה הטכנולוגית (זו שגרמה לדור שלם לפתח הפרעות קשב וריכוז), או האנטיביוטיקה במוצרי הבשר (זו שגרמה לילדות בנות 11 לפתח שדיים בוגרים מהרגיל), או שינוי האקלים העולמי (זה שגרם לנו לחשוב שמכוניות היברידיות יצילו את כדור הארץ) - הם אלו שגרמו לי להקדים בשנה את משבר גיל ה-30 שלי." רמז מקדים בעלילה לחצו פליי והמשיכו לקרוא להאדרת אפקט האמוציונאליות שנה אחרי, ובסוף החודש אחגוג יום הולדת 30. כבר לא באמת רוצה לקרוא לזה משבר כי אין ספק שבשנה הזאת, מהרגע שהחלטתי לקחת את האבטלה לידיים, רק דברים טובים קרו. לא רק שבסופו של דבר מצאתי את המקום הטוב שלי בעולם העבודה, גם מצאתי את המקום הטוב שלי בעולם של רשת, והמסיונרית שבי תמשיך לדחוק בכל מי שפוגש אותי ללמוד לקחת זמן לעצמך, אם באבטלה קצובה ומאוששת מערכות או בפרקי זמן קצרים יותר של כלום. מאחר ואני בעצמי כבר לא מובטלת בחצי שנה האחרונה, והרגעים האבודים שלי אובדים תחת עומ

דגני בוקר

בוקר חמישי (וואלה?! עבר שבוע), 15/4/2010 שעת יקיצה : 09:40 מחשבה ראשונה עם יקיצה : אם אני ארצח את הפועלים הצעקניים שבונים בית ליד החלון שלי, ידעו שזה על רקע רעשני ולא על רקע לאומני? פעילות מרכזית מתוכננת להיום : לתכנן רצח פעילויות נוספות מתוכננות : הפרק החדש של סאות' פארק כבר יורד

כלים לחיים

אם חשבתם שמובטלת שכמותי מבלה את מרבית חיי האבטלה שלה בשינה, תנו הצצה יומיומית בפינת "דגני בוקר" בבלוג הזה ממש ותבינו כמה רחוק הדבר מלהיות נכון. למעשה, לאחרונה הבנתי שהפעילות שאני מבצעת הכי הרבה בשלושת החודשים החולפים היא שטיפת כלים. פעם אהבתי לשטוף כלים. זה קרה גג פעם ביומיים כשהכפיות אזלו ונהגתי להתייחס לדקות הספורות בהן אני רוכנת מעל הכיור ומקרצפת, כאל דקות של ניקוי ראש. אי אפשר לעשות מולטיטסקינג עם ידיים מלאות סבון וכאדם שמשתדל לבצע שתי פעולות במקביל ככל האפשר (כל פעולה שניתן לשלב עם טלפון או עם צפייה בטלוויזיה, או עם שתיהן), שטיפת הכלים לא הותירה לי ברירה, אלא להתרכז במשימה אחת בלבד. אבל מאז שאני מובטלת ומנסה את כוחי במטבח כתחביב וכפתרון לשעמום, אני מוצאת את עצמי עם ערימות כלים בלתי נגמרות, והיות ופעולת השטיפה חדלה להוות לי סוג של תרפיה והפכה לקוץ בישבני המובטל, המצאתי שיטה על בסיס עיקרון הרמייה העצמית (עיקרון מטופש אבל אם מתמידים בו אז הוא אשכרה עובד, עד שאתה עולה עליך וחושף את הטמטום של עצמך) שהיא שלב מקדים לאקט השטיפה עצמו. לתרמית הזאת קוראים "השרייה" - ע