אתמול בצהריים נשאלתי שוב במה אני עוסקת. שמתי לב לאחרונה שהשאלה הזאת, שנשאלת מתוך מניע, גם אם לא מודע, לנסות ולקטלג אדם בתבניות המוכרות במוח, מגיעה ברוב הפעמים מאנשים שבתבניות המוכרות שלי במוח נחשבים "מיושבים". אני כמובן חוטאת כאן באותו אפיון שאני מקווה שלא יופעל עלי במצבי הנוכחי, אבל זו גם הסיבה שהתשובה לשאלה הזאת, "במה את עוסקת", לא יוצאת לי בקלות מהפה. מוקדם יותר החודש, כש נשאלתי את השאלה על ידי הפקידה במוסך שלי, מצאתי לנכון להגמיש את האמת ו"להמשיך לעבוד" במקום האחרון בו עבדתי. אתמול, אחרי כמעט חודשיים של אבטלה, היססתי ועניתי: "אני מה שקוראים לו בין עבודות". אחרי פאוזה קלה של כמה שניות חשתי צורך להסביר. "אני מחפשת", אמרתי. ואחרי שהבנתי שוב שחטאתי באי דיוק, נכנעתי (כנראה לעצמי) והכרזתי: "האמת היא שאני פשוט מובטלת". זו אולי רק שאלה של ניסוח, אבל למרות שהמונח "בין עבודות" הוא הצורה המנומסת, הפרטית יותר, להודות שאתה בעצם מובטל, קיים הבדל משמעותי בין השניים. הרי "בין" הוא מצב כל כך לא רצוי שכולא אותך בעול...