אופניים חשמליים זה כיף

כמעט שכחתי בונוס בוקר לשישי! וכהרגלי בזמן האחרון, עוד אקסקלוסיב לבית Funny or Die . הסדרה החביבה "Between Two Ferns" הפעם עם סטיב קארל בפרק מרגש במיוחד.

יום שישי 30/7/2010 שעת יקיצה : 12:45 מחשבה ראשונה על הבוקר : מעתה ועד סוף אוגוסט לא אכבה את המזגן! סידורים של סופ"ש : היו מלא סידורים. לנקות... מחר. דואר... נסגר. שוק? מאוחר. מכירה בסוהו...נהדר! תכניות לסופ"ש : לישון ולאכול. 

יום חמישי 29/7/2010 שעת יקיצה : 8:00 מחשבה ראשונה על הבוקר : לא, אין מצב שאפילו שפרגנתי לעצמי עוד חצי שעה ביקיצה אני עייפה כל כך מוטיבציה : תנו ליום להגמר, תנו. דבר טוב שצריך לזכור היום : כמו בכל שבוע.. שיום חמישי. פעילות ערב : היות ולא עמדתי השבוע ברוב התכניות שלי, אשתוק. וזה מה שקורה כשעייפים בבוקר. הקפה נשפך, ולמי יש כוח לנקות

היות ואני לא מרבה לצאת מהרדיוס הבועתי שלי יותר מדי, והיות ומאז ואינני מובטלת נסיעות שכאלה באמצע היום לנופים רחוקים וזרים לא צצות לעתים קרובות, חשתי צורך לנצל את הנסיעה אתמול למשרד עורכי הדין של בעל הבית שלי, כדי להרגיש כמו בימים הטובים ההם של האבטלה. על אף שהנסיעה לראשון לציון היא לא למטרת יום כיף בסופרלנד (יותר כמו יום-לא-כיף במינוס-בבנק-לנד), הנערה האובדת האופטימית שבי החליטה לחשוב חיובי. לצורך כך הצטיידתי במפה (גם כי אני אובדת בדרכים מטבעי וגם כי ככה עושים ברוד טריפ), אלא שאז שכחתי אותה והגעתי בטעות לים (שנמצא בצד המנוגד של היעד שלי, אבל היה נעים לראות), ברשימת השמעה משמחת באייפון (פתחתי קטגורית "Fun Tunes"), ובצידה לדרך כמו יוגורט 1.5 אחוז ואפרסק (זוכרים את משטר התזונה המבאס שלי? אז הוא עדיין מבאס). גם זה משהו אז מה זה משנה אם במקום בית מלון מפנק או טבילה מצננת בבריכה אני אאלץ לחתום על 12 צ'קים וצ'ק ביטחון אחד ביד רועדת ובלב כואב? אני פשוט אדמיין שהדירה שלי בכרם היא ריזורט בספרד ועל זה לגמרי הייתי שמה שכירות כל חודש. אם מצלמים מטושטש אפשר להתבלבל עם ספרד....

יום רביעי 28/7/2010 שעת יקיצה : 7:20 - אפליקציית השינה שלי בוחנת את הגבולות שלי... מחשבה ראשונה על הבוקר : נו יאללה, וותרי על הנודניק היום ופשוט תקומי מוטיבציה : אה... דבר טוב שצריך לזכור היום : אה... פעילות ערב : בוגי אקסטראווגנזה בשסק, כוסית לילה, שינה מתוקה.

למרות היקיצה המוקדמת, יש משהו מרגיע בלהגיע ראשונה למשרד ולהתחיל את הבוקר בשלווה

יום שלישי 27/7/2010 שעת יקיצה : 7:45 מחשבה ראשונה על הבוקר : אין מצב שמה שישנתי עכשיו זה לילה שלם... גג שעתיים.. מוטיבציה : לא יודעת, הולכת לחתום על חוזה חדש לדירה היום, אחרי העלאה די אכזרית... מוטיבציה? למה? לעבור לדירת שותפים מטונפת עם מדפים נפרדים במקרר? דבר טוב שצריך לזכור היום : שיש לי את כל המקרר לעצמי (במחיר מופקע.. ועדיין) פעילות ערב : הקלדה עיוורת על המחשב עד שיעלה עשן

למרות האמריקנופיליות היחסית שלי, בלב אני יודעת לומר שהבריטים מנצחים בכל מה שקשור לקלאסה או לשכל. עובדה, הם ידעו לפני כולם לנצור לעד את השעה חמש בכל יום. אז הם מפנים זמן למנחת התה ומשם הם זורמים לפאב המקומי למנחת האלכוהול. אני לא יודעת מה יש בשעה חמש שהופך אותה לשעה כה משמעותית ביום, אבל אני כן יודעת שאם יש משהו משותף בין עולם האבטלה לעולם העבדות, הרי שזוהי אותה השעה. חמש אחר הצהריים זהו הצומת של היום. כמובטלת, השעה חמש היתה השעה בה העת להכריע, האם היום הזה ימשיך בתנומה חפוזה על הספה וייגמר בצליית המוח מול הטלוויזיה, או האם יהיה זה הזמן לנצל את הדקות האחרונות של השמש על חוף הים, ומשם הלילה כה צעיר. כמשועבדת, השעה חמש היא השעה בה נמס המוח. כל נסיון או בדל של מאמץ לנסות ולהחיות את השכל, הוא אבוד מראש. מצד אחד מדובר בשעה שמרמזת על כמעט-קצו של יום העבודה, מהצד השני השעה (או השעתיים) הנותרות בפני האדם העובד מהשעה חמש והלאה, הם השעתיים הקשות ביותר ביום כולו. עוד יותר משעות הבוקר העצלות. לכן, יוטב לו לאדם, אם לצד החזרת הסיאסטה, לצד קיצור השבוע לארבעה ימי עבודה ולצד החוק שאוסר להופיע במשר...

יום שני 26/7/2010 שעת יקיצה : 8:00 מרגיש כמו אמצע הלילה. מחשבה ראשונה על הבוקר : 36 מעלות, מרגיש כמו גיהנום. מוטיבציה : יום שני, מרגיש כמו נצח עד הסופ"ש דבר טוב שצריך לזכור היום : טרו בלאד כבר בטורנטים פעילות ערב : הוללות חברים בתדר. שני ערבים ברציפות של בילוי אמצע-שבוע. שלא תטעו לחשוב לרגע שאני זורמת. אשלם על כך בעייפות מצטברת בשלישי... בונוס בוקר : החדש של לורן היל  להורדה כאן . קוראים לזה "Repercussions" ובינתיים זה גדל עליי לאט 

ולמרות שבתור מובטלת אני בטוחה שהייתי נהנית הרבה יותר מיתרונות היקיצה המאוחרת בבוקר שאחרי ערב הסלואו המסורתי של ניב הדס בשסק, אני נכנסת לגרוב כבר מעכשיו ומכניסה גם אתכם לגרוב, בין אם תרצו או לא. את קיילי וג'ייסון ופטריק סוויזי ושאר יקירי הסלואו, אני לגמרי אשאיר למומחה, אני לעומת זאת אלך על הגרסה הסליזית של יום האהבה (כי רווקים לא מרשים לעצמם להיות קיטשיים ביום הזה) ואפנק אתכם בניקי מינאז', שהיא סוג של ליל' קים רק יפה יותר ופרחה פחות. Nicki Minaj - New Music - More Music Videos איך אפשר לא לאהוב דבר כזה... אל תענו לי! וכדי לאזן בכל זאת את הסליז אז אני מציגה בפניכם את מה שבעיני הוא אחד משירי האהבה המרגשים שנתקלתי בהם. אולי כי הוא מגיע מפיו של מוס דף... (מתוך The New Danger)

יום ראשון 25/7/2010 שעת יקיצה : 07:15 מחשבה ראשונה על הבוקר : עוד חמש דקות... מוטיבציה : סבירה. יאללה עוד שבוע דבר טוב שצריך לזכור היום : יולי כמעט נגמר, אוגוסט עובר ונגמר הקיץ... תנו לי גשם! פעילות ערב : מסיבת הסלואו המסורתית של נ. הדס חוזרת! ט"ו באב שמח

בוקר שישי לא שמח בלי הניוזלטר של Funny Or Die. מוכרחה לומר שבזמן האחרון הם משתפרים יותר ויותר והפעם, טים רות' מככב כסרסור בדוקומנטרי הרגיש והמזעזע המספק הצצה נדירה לעולם הזנות. של הגברים. פשוט תצפו... Brostitute with Tim Roth from Tim Roth

יום שישי 17/7/2010 שעת יקיצה : 9:15, כן... אני צריכה להכין איזה עניין לאיזה עניין אחר ואשכרה קמתי עם שעון מעורר בשישי... מחשבה ראשונה על הבוקר : בחורף אני אהיה הרבה יותר מרוצה סידורים של סופ"ש : לנקות את הבית, לעשות קניות בסופר ובשוק. תכניות לסופ"ש : 1 רביצה על גג, 1  ערב תפודים בלייקה , 1 מסיבת בריכה, 1 השתתפות ב דוקומנטרי של רידלי סקוט וקווין מקדונלד  בתקווה לקחת חלק בפרויקט הכי מגניב בהיסטוריה! טוב.. זה רידלי סקוט.. אין לדעת כמה מגניב זה יהיה.

יום חמישי 22/7/2010 שעת יקיצה : 07:31 - אפליקציית השינה שלי באייפון הורידה לי 20 דקות לטובת בוקר רענן מחשבה ראשונה על הבוקר : איזה רענן, איזה.... מוטיבציה : נו, בוא נגמור את השבוע הזה דבר טוב שצריך לזכור היום : שיום חמישי ומחר אני קמה בשתיים לפחות! פעילות ערב : אני מלמדת הערב חבר טוב לבשל אורז ועוף בתנור ומשם אל הסינמה סיטי לראות סרט ממבחר הסרטים שעוד לא ראיתי

לפני שאתחיל בכלל לכתוב את הפוסט הבא, אדגיש מראש שלא, אני לא פותחת מדור טוויטים. לא כי יש לי משהו נגד תוכן גולשים, אבל עצם העובדה שאני צריכה לקבץ אותו גורמת לי להרגיש כאילו יש לי שתי עבודות, ואחת מספיקה לי. ובכל זאת, היות והעבודה החדשה שלי מצריכה ממני המון שעות מול המחשב (די מה שעשיתי כשהייתי מובטלת רק עם משרד), העין שלי תופסת פה ושם ציוצים בטוויטר שמעוררים בי הזדהות (וגם כאלה שגורמים לי לחצי נחמה). לכן החלטתי לקבץ את כל הטוויטים המשרדיים שמצאתי - חלקם מאנשים שאני בכלל לא מכירה, אז נעים מאוד אני הילית וגנבתי לכם טוויט - כדי שקול קורבנות הקפיטילזם יישמר לדורות הבאים (שאולי יעלו על פטנט טוב יותר מעבודה). אילוסטרציה... ומתחילים! יש לי רק דבר אחד לומר לך... כל כך שמח במשרד שלנו... הנידון: גניבות במשרד מרטיריות הקרבה גיאוגרפית להיות במשרד ולהרגיש בבית לחיות באשליה ולסיום, הטוויט החביב עלי -  עבודה זה חרא נשיקה ציוץ נשיקה ציוץ, נערה אובדת

יום רביעי 21/7/2010 שעת יקיצה : 07:50 מחשבה ראשונה על הבוקר : ישנתי טוב מדי, שינה של יום שבת מוטיבציה : אני אעשה הכל אם יהיה לי מזגן וקפה קר ביד. דבר טוב שצריך לזכור היום : ימי רביעי הם ימי אוויר פעילות ערב : עונת הקיץ בטלוויזיה האמריקאית אולי דלה, אבל התכניות רק ממשיכות להצטבר כשעובדים. הפעם: Hung בונוס בוקר : לאחרונה הוקלט השחקן מל גיבסון מדבר באופן לא כל כך רהוט אל האקסית שלו בשיחת טלפון. ג'ימי פאלון החליט לשלב בתכנית של אתמול בין המוזיקה הנפלאה של הרוטס, לשפה הנפלאה של גיבסון בקריוקי של עצבים... לפחות הוא לא הסתבך שוב עם יהודים...

יום שלישי 20/7/2010 שעת יקיצה : 07:30 מחשבה ראשונה על הבוקר : אוף..לישון! מוטיבציה : המוטיבציה היחידה שיש לי כרגע היא לחזור לישון דבר טוב שצריך לזכור היום : שעוד תשע שעות בערך אני אוכל לחזור לישון פעילות ערב : תכניות שבוטלו אתמול ינוצלו לטובת תכניות שטרם יצאו לפועל (כמו לראות טרו בלאד ו...לישון) בונוס בוקר :  הורידו כאן  (באדיבות פלאש מ- dajaz1 ) א ת " Erase Me"  של קיד קאדי מארח את קנייה ווסט. שניהם נשמעים באופן מחשיד (אבל לא מפתיע) כמעט אותו דבר ובעיקרון עסוקים (עדיין, קנייה?) בלקלל נשים שלא רוצות אותם. ובכל זאת זה שיר חמוד לפתוח איתו את הבוקר... הופכים לדומים יותר ויותר. ווסט וקאדי

לה-גראנד הוא אמן היפ הופ אלמוני יחסית מפילדלפיה וזה לא השיר שלו, כמו הקליפ הפשוט ביופיו והיפה בפשטותו שגרמו לי להדביק אותו כאן על הפוסט. לצפות לא עולה לכם כסף (וכנראה שגם להכין את הקליפ לא עלה הרבה). אה, ופרט קטן וחשוב מאוד... הקליפ צולם בשוט אחד. אני רוצה את מי שתזמן אותו שיארגן לי את החיים. נראה לי שהוא בחור מסודר..

אני: עד לפני שבועיים הייתי מובטלת הוא: ועכשיו? אני: ועכשיו אני צריכה לקום בבוקר...

יום שני 19/7/2010 שעת יקיצה : 07:30 (אפליקציית השינה הקדימה לי את היקיצה) ונסיון לגרד עוד כמה דקות עד 8:00 מחשבה ראשונה על הבוקר : סוקי..... מוטיבציה : יאללה, בוא נפצח את המאדר פאקר ואון טו דה נקסט וואן (ישנתי טוב..) דבר טוב שצריך לזכור היום : שיש טרו בלאד! פעילות ערב : מרתון "קומיוניטי" עם חברה, וצ'ילינג בביתו של רוני פיאלקוב ל סט השבועי שלו.

העולם הקפיטליסטי אכזר הוא עד מאוד. אבל אם לא נולדת לכסף, אתה צריך לעבוד (ועד כאן החרוזים לפוסט זה..). העניין הוא שבאבטלתי נהגתי לדמיין את חיי בבטלה גמורה (ובעבודות שמספקות את הנפש, רוצה לומר, כאלה שאי אפשר להרוויח מהן כלום). אך מאז שחזרתי לשעבד את עצמי בשביל מרגוע פיננסי, המוח שלי נודד לפעמים לפנטזיה המוכרת של חיים ללא דאגות כלכליות. התמונה מתהפכת לרגע והנה אני בתמונה, נופשת על שפת הבריכה באמצע היום, עם שייק בננה אננס מתובל באלכוהול קל ביד (כי כשלא צריך לעבוד אז אפשר לשתות בצהריים).  בשלב הזה המוח ממשיך לנדוד לעבר הרעיון הזה של "המכה". לא לשדוד בנק (אם כי גם זו אופציה שעולה מדי פעם במוחי הקרימינלי), כי אם להמציא את המשהו הזה שאיך לא חשבו להמציא קודם ולמצוא יורש ראוי לטיפוח, שיעשה את העבודה השחורה בשבילי בזמן שאמרח על כיסא נוח אי שם בקאריביים. אם רק אצליח להביא את המכה... כמובן שגם בשביל להביא את המכה צריך לעבוד (חוץ ממארק צוקרברג המניאק שבכלל רצה לזיין בחורות והמציא בטעות את פייסבוק), אבל לא הכי מתאים לי לעשות את זה עכשיו... למרות זאת, הפיתוי שבלהביא את המכה הוא כה גדול, עד...

רבים שואלים אותי, אז איפה את עובדת? ובכן הפוסט הויזואלי הזה יענה על השאלה: משימות זה תחת השלב ביום שהשולחן הופך למזבלה היום שבו אתה מקבל חתימה למייל ומוצמד לטייטל ארוחת צהריים על השולחן מול הפייסבוק ניסיון נואש להישאר בריאה ולא ליפול לפיתה דחוסה בבשר ושומן (מממ. שומן!) בהייה אקראית בחלל אקראי עוד יותר

יום ראשון 18/7/2010 שעת יקיצה : 7:20 מחשבה ראשונה על הבוקר : אבל זה הרגיש כמו שעתיים... מוטיבציה : בינונית. ישנתי חמש שעות ואפליקציית השינה שלי העירה אותי משינה עמוקה בלית ברירה. דבר טוב שצריך לזכור היום : שאין מה לראות בטלוויזיה, שרוקנתי כבר את המג'יק וזה אומר שאפשר ללכת לישון מוקדם. פעילות ערב : ללכת לישון מוקדם (מה שבוודאי לא יקרה כי פסיכולוגית אני לא יכולה ללכת לישון לפני חצות)

אז אני עובדת עכשיו ועם העבודה אולי בא שקט כלכלי יחסי, אבל השקט הזה עולה בשעות שינה. וכך יצא שמהיום בכל בוקר אני מתעוררת במחוזות השבע-שמונה בבוקר ומקללת את מי שהמציא את היקיצה המוקדמת (אם כולנו היינו מתחילים לעבוד ב-11 היינו אנשים פרודוקטיבים ומאושרים יותר). אם כך שמחתי לגלות (הקרדיט לל.רביד-ברגמן) על אפליקציית אייפון חדשה בשם Sleep Cycle. בקצרה, פשוט מניחים את האייפון בקצה המיטה (על מצב טיסה כדי שהמוח לא יטוגן) כפי שמוצג בתמונה: משם עורכים ניסוי קטן כדי לבדוק את התנודות שלכם על המזרן ומכוונים את השעון המעורר לשעה הרצויה (יש גם מבחר צלצולים נעימים שלא מעוררים בהלה גדולה מדי). מכאן והלאה האייפון קולט את התנודות שלכם בלילה ומחשב באיזה שלב בשינה שלכם אתם נמצאים, כך שהוא יודע להעיר אתכם או בשעה המבוקשת, או כמה דקות לפני על מנת שחלילה וחס לא תקומו על צד שמאל מתרדמת עמוקה מדי. הנה למשל גרף השינה שלי בלילה האחרון: אני לא יודעת כמה מדויק זה, אבל פסיכולוגית בלבד קצתי היום הרבה יותר נעימה מבדרך כלל. אני מניחה שהמבחן האמיתי הוא באמצע השבוע, בשעות קצת יותר מוקדמות מ-11, אבל עד אז אצבור שעות ...

האחות שגיב שדרג את טאמבלר התענוגות שלו,  מסדר האחיות , עם חלוקה לנושאים והרשמה לרשימת תפוצה אז אני יוצאת בקריאה לאחיות העולם כולו לתת בדיקה ולפרגן (כי אחות לאחות מפרגנת).

יום שישי 16/7/2010 שעת יקיצה : 11:15, בהוראת אפליקציית השינה החדשה שהורדתי (תודה לל. ברגמן-רביד על הטיפ ופרטים בהמשך). מחשבה ראשונה על הבוקר : סדרה של מחשבות קצרות וברורות - חם. קפה קר. שוק? מקלחת... סידורים של סופ"ש : שוק, תופרת וזהו (הבית נוקה כבר באמצע השבוע בדיוק כדי לא לנקות אותו בשישי) תכניות לסופ"ש : נסיון להזיז את עצמי החוצה להשקה של התפוחים בתדר, ארוחת ערב אצל הדודים, קפיצה מתוכננת בין מסיבות ומחר - שיזוף על גג בתל אביב. בונוס בוקר לסופ"ש: עוד קטע מ- Funny or Die , הפעם בכיכובן של ג'נין גרופאלו, זואי סלדנה (המדהימה) וקייט בוסוורת' (וגם ההוא ששיחק ב"גיבורים"):

יום חמישי 15/7/2010 שעת יקיצה : 08:00 מחשבה ראשונה על הבוקר : בלה בלה בלה בלה - אין מחשבות כשעייפים כל כך מוטיבציה : המצב קשה. די ג'יי שאדו גרר אותי לתוך הלילה ואני בג'ט לג מקומי. דבר טוב שצריך לזכור היום : רק צריך לעבור את נקודת העייפות ואז אני אהיה הייפר. פעילות ערב : מיסי אליוט בגני התערוכה

יום רביעי 14/7/2010 שעת יקיצה : 08:00 מחשבה ראשונה על הבוקר : אז לא כיוונתי שעון, או שכיביתי אותו ואני לא זוכרת כלום? מוטיבציה : סבירה. אבל העייפות... דבר טוב שצריך לזכור היום : אני עייפה מדי מכדי לחשוב. אזכר בצהריים פעילות ערב : די ג'יי שאדו בגני התערוכה!

בעונה האחרונה של הסופרנוס, ויטו ספטפורה (ואם לא ראיתם אז אולי כדאי שתברחו מכאן, ועכשיו), הדובי החמוד שכלוא בגוף של הומו בארון, נאלץ לשוב ולעבוד בבניין (והפעם לא רק להשתזף על כסא הנוח באתר ולרדת לגברים זרים עם עלות השחר). זו לא העבודה שמפריעה לו כמו הזמן שלא עובר בחיים החדשים והקונבנציונליים שלו. הוא סופר את הדקות, נמנע בכל כולו מלהסתכל על השעון ולראות מה השעה, מפענח את מצב השמש בשמיים, משוכנע שהגיע הזמן לארוחת הצהריים. רק אז הוא מעז להביט בשעון, רק כדי לגלות שעברה בערך חצי שעה... גם שונא לעבוד וגם אוהב לאכול - שילוב קטלני. ויטו ספטפורה ו"חבר" זו לא רק סצנה שונה מאוד בנוף הסופרנוסי, בה אנחנו שומעים את המחשבות של הדמות - שיטה שיוצרי הסופרנוס נמנעו ממנה לרוב והסתפקו במבטים ובסמלים שפתוחים לפרשנויות - זו גם סצנה שכל נערה אובדת, וכל אדם שנתון לשעבוד הקפיטליסטי ולחוקיו יכול להזדהות איתה באופן קורע לב. השעה היא 10:54 עכשיו. אני יודעת את זה כי אני, בניגוד לויטו, לא עובדת בבניין, אלא מול מחשב עם שעון. השמש שבחוץ לא אומרת לי מאום, כי אני במשרד. זו לא העבודה שמפריעה לי כמו הציפייה ...

יום שלישי 13/7/2010 שעת יקיצה : 7:15 מחשבה ראשונה על הבוקר : כל כך.... מוקדם... מוטיבציה : עוד קצת ואתרגל שוב ליקיצות האלה אבל בינתיים... כה קשה... דבר טוב שצריך לזכור היום : מחר די ג'יי שאדו פעילות ערב : השלמת הסדרות שלא הספקתי אתמול (מי באמת האמין שאספיק) ונסיון לישון שעה משבע בערב עד שמונה... נראה איך זה הולך.

מגיע היום הזה בחייו של כל אדם עובד, לעתים אף פעמיים בשבוע, בו הוא נותר מיואש אל מול המחשב, עיניו דומעות מהצפייה המתמשכת במסך והוא ממלמל שבור לב: אילו רק היו לי שעתיים לישון עכשיו, הייתי אדם יותר מאושר. נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק נערה אובדת

יום שני 12/7/2010 שעת יקיצה : 7:45 מחשבה ראשונה על הבוקר : האם זהו צבא יתושים שמצץ לי את הדם או חלומות על ווזובלה שמצצו לי את השכל? מוטיבציה : בינונית. לקום הופך קשה יותר ויותר. דבר טוב שצריך לזכור היום : בערב בעל הבית קופץ לביקור ומעלה לי את שכר הדירה. אה, דבר טוב? שיט! פעילות ערב : בכי מעל פנקס השיקים שלי, עידוד עצמי והשכנוע שלגור עם שותפים או ברמת גן זה יותר גרוע מהעלאה בשכר הדירה, התנחמות בזרועותיו של ומפייר אריק, הפמליה, Hung וערב בביתו של רוני פיאלקוב (Wrongg) בסט לייב ו כולכם מוזמנים  (לאתר... לא לוקחת אחריות על ההזמנה לבית). מתחיל ב-22:00, אין מונדיאל אז תאזינו!

המונח "יקיצה טבעית" הפך למונח האהוב עלי כשהייתי מובטלת. אך לצערי, בעולם בו לנערה אובדת יש עבודה, ליקיצה טבעית עלולות להיות משמעויות קשות. כמובן שכל עוד היקיצה הטבעית מתרחשת אחרי השעה 11:00 היא מבורכת, נעימה ומקובלת בכל עת. אך כשהגוף מכוון את עצמו להתעוררות בשעה קבועה בכל יום, זה כבר סימן לדאגה. אצלי זה קרה כעבור שבוע אחד בלבד של עבודה. בכל יום אני מתעוררת כדקה עד חמש דקות לפני שיצלצל השעון המעורר. כשאני מבינה את זה, אני מתעקשת לנצל עד תום את הדקות שלי וכתוצאה נכנסת לתרדמת לא עמוקה שהיקיצה ממנה רק מעייפת אותי יותר. המסקנה: זו לא היקיצה, זו הסיבה לשמה אתה מתעורר בבוקר... נשיקה חיבוק, נערה אובדת

יום ראשון 11/7/2010 שעת יקיצה : 7:15 מחשבה ראשונה על הבוקר : אוף מוטיבציה : בריצפה. ימי ראשון ממש קשים לי דבר טוב שצריך לזכור היום : גמר המונדיאל, מה שאומר שאין שום דבר מעניין לראות, מה שאומר שאני יכולה ללכת לישון בשמונה! פעילות ערב : ללכת לישון בשמונה!

יום שישי 9/7/2010 שעת יקיצה : 9:15 מחשבה ראשונה על הבוקר : טוב, בגלל שנרדמתי על הספה, אני אקום עכשיו, אבל אני לגמרי חוזרת לישון עוד שעה.. מוטיבציה : גבוהה מאוד... לחזור לישון! דבר טוב שצריך לזכור היום : שכבר עשיתי קניות בסופר וכבר ניקיתי את הבית, אז מדובר ביום שישי הרגוע בעולם.. תכניות : נסיונות בישול, קפיצה אפשרית לתדר, הברזילי חוגג 4 שנים - היום פתוח

והפעם שקט רגע לסופ"ש. למרות שמקום עבודתי החדש הוא בדרום, באחד הימים נאלצתי לנסוע לסידור קטנטן בצפון העיר, ולמרות הטירחה שבסידורים באופן כללי, אני תמיד שמחה לנסוע צפונה - במיוחד בשעות שהשמש עוד בשמיים - כדי לחזור חזרה מהטיילת ולצפות באחת הפינות הכי יפות בתל אביב. מדובר בירידה של הכביש אחרי כיכר אתרים שבבת אחת חושפת את כל החוף שהסתירו המלונות שלפניה. צילמתי, צפרו לי, אבל זה לא הפריע לי להנות מהשקט רגע שלי.

יום חמישי 8/7/2010 שעת יקיצה : 7:45 מחשבה ראשונה על הבוקר : אני מתחילה להתעורר לפני השעון המעורר וזה לא מגניב לי בכלל מוטיבציה : מה זה חשוב, יום חמישי היום דבר טוב שצריך לזכור היום : שיום חמישי היום פעילות ערב : סופר אחרי העבודה וייתכן שגם סרט!

עת התחלתי לעבוד הבנתי שמעתה והלאה אאלץ לדחוס את הסידורים המעיקים לבקרים ולשעות הערב. זה לא בגדר חובה כמובן, אבל אם אני לא רוצה למצוא את עצמי מתעוררת לשוא ביום שישי בשעה מוקדמת מדי, והופכת את יום המנוחה וההוללות הזה לשישי-סידורים, אני חייבת להתארגן ומהר על תחנות הרענון השונות בשכונה החדשה בה שוכן משרדי החדש. במקרה הזה, פלורנטין. ומהי תחנת רענון, אתם שואלים? ובכן, כל נערה אובדת צריכה בנק עם כספומט פעיל ומכונת הפקדת שיקים. היא זקוקה גם לסניף דואר זמין בו תוכל לשלם את הדו"חות לעירייה. גם סופר למוצרי המזון היומיומיים, בית קפה שיענה על הביקוש הרבה לקפאין ובית מרקחת לחידוש מרשמים, ולשוטטות חסרת תכלית באגף מוצרי הקוסמטיקה. למעשה מקום עבודה טוב, הוא כזה שמכיל את כל תחנות הרענון ברדיוס מצומצם ככל האפשר ומאפשר גם לעובד העסוק ביותר, לחזור לביתו בסוף יום העבודה עם תחושת הישג קלה ביד. לא הישג קרייריסטי הנוגע להספק המשימות בעבודה, כי אם הישג אישי ומלא סיפוק, שמעניק לו שקט נפשי. ועד אז, נותר לי דו"ח לשלם, שיק להפקיד, חלב לרכוש, מכתב לשלוח ומרשם אחד לרכוש... תחנת הקפאין שלי. ולא, אין ...

יום רביעי 7/7/2010 שעת יקיצה: 7:30 מחשבה ראשונה על הבוקר: הו לא, זה מתחיל... החלום הראשון שלי שקשור לעבודה... מוטיבציה: גבוהה, ישנתי טוב ואפילו קצתי טבעית בדיוק בזמן דבר טוב שצריך לזכור היום: למרות שחם, אני עדיין במזגן פעילות ערב: הצעות?

זה שיש לי משכורת של אנשים עובדים לא אומר שאני לא אוהבת פריביז, והלינק הזה פתוח אצלי כבר כמה ימים וכל פעם אני מבטיחה לעצמי לצפות בוידאו הזה, אבל הוא נבלע בין אלפי הטאבים הפתוחים על המחשב שלי, כולם מהווים איזו תזכורת למשהו שכבר הספקתי לשכוח. עכשיו, כשראיתי אותו, דרושה הקדמה לדבר הנפלא הזה: כנערת היפ הופ נצחית, אני עדה לגלי הריגוש שבאים עם התחביב. אם שועלי הז'אנר הוותיקים - ג'יי זי, סנופ, מוס דף, קוואלי, נאס, הרוטס וכן הלאה - לא מוציאים אלבום חדש, אז הריגוש חייב לנוע בין איזה ילד פלא סטייל לופה פיאסקו או קיד קאדי (שמיד ממהרים להכתיר כדבר הבא, כי הצמא לאחד כזה הוא עצום), לבין יציאה של להיט אחד שעובד חזק אבל לא תופס לטווח הרחוק (לרוב זה איזה ערס דרומי עם אוטו טיון בכמויות), לבין ההבטחות החדשות-ישנות ששומרות על עקביות כמו קנייה, T.I, או ליל וויין. מעבר לכל אלו (ולהוציא שילובי היפ-הופ אלקטרוניים עכשוויים שתמיד כיף לשמוע) כל השאר זה חרא. אבל באמת. אאוטקאסט, ובמקרה הזה ביג בוי באופן ספציפי, נמנים עם הקטגוריה הראשונה - השועלים הוותיקים, וכל דבר חדש מהכיוון הזה מרגש אותי כמו ילדה קטנה...

בירה בשתיים בצהריים. כאילו מעולם לא התחלתי לעבוד

יש בוודאי מחקרים שיוכיחו בוודאות שיום עבודה קצר יותר ו/או שבוע עבודה של ארבעה ימים יגבירו את התפוקה. הביאו אותם אלי!

יום שלישי 6/7/2010 שעת יקיצה: 7:45 מחשבה ראשונה על הבוקר : בא לי לשחות בבריכה של ארטיקים מוטיבציה : יאללה, בוא נתקתק את זה (גם את עניין הארטיקים) דבר טוב שצריך לזכור היום : חזרו לי 70 אחוזים מהקול ועכשיו הוא בשלב הכאילו-סקסי שלו פעילות ערב : שוטטות השראה בים, כביסה, קצת סופרנוס קצת ג'ימי קימל ולישון!

למרות שזהו היום השלישי שלי בעבודה החדשה ונכנסתי לקצב די מהר, עוד לא ממש הפנמתי שאני לא יכולה עכשיו להחליט שבא לי סרט צהריים ואשכרה לקפוץ ליס פלנט כך סתם. לא, לא. אבל לבי עדיין באבטלה וכדי לספק לו כמה דקות של עדנה, פצחתי בתרגיל עצימת העיניים. לדקה אחת בלבד, חזרתי אל הספה הנעימה שלי בביתי, הרגליים על השולחן, כוס הקפה ביד והראש שקט. Slide אמר לי הפינגווין עם הקול החמוד.. Slide... אני, מתרגלת אבטלה בפטיו/פינת הקפה בעבודה החדשה שלי

יום שני 5/7/2010 שעת יקיצה : 7:45 מחשבה ראשונה על הבוקר : מה זה אומר עלי, אם חלמתי שטל ברודי בגופו של צ'בי צ'ייס הוא דוד שלי והענקתי לו מתנה אוזן אנושית? מוטיבציה : בינונית פלוס - מה כבר יכול להיות... הלך לי הקול וכל מה שנותר לי זה להנהן בהסכמה. דבר טוב שצריך לזכור היום : כשאני חוזרת הביתה, ומפייר אריק וומפייר ביל מחכים לי על המחשב פעילות ערב : טרו בלאד, הפמליה ו-Hung + האזנה חיה לסט של רוני פיאלקוב ( Wrongg ) מביתו ו כולכם מוזמנים . מתחיל ב-22:00. בקבוק הדם שרכשתי בביקור האחרון בניו יורק עדכון : הרגע הבנתי שטרו בלאד ישובו רק בשבוע הבא... לעזאזל עם יום העצמאות האמריקאי!!

מאחר ופינת דמי האבטלה שלי לא תקפה יותר, וחבל, אני מכריזה בזאת על הקמת פינה חדשה, היא פינת דיני העבודה. כנאמר: דן עצמו לחיי עבדות, מכאן דין עבודה כדין עבד. או משהו כזה לפחות... והפעם: למרות הסלידה שלי מהכנסת הסלנג הצבאי ללקסיקון היומיומי, אני מזדהה לחלוטין עם המונח הצבאי הנושן: שביזות יום א'. ובנימה אופטימית זו, שבוע טוב!

יום ראשון 4/7/2010 שעת יקיצה: 7:15 מחשבה ראשונה על הבוקר: שפעת מזגנים... מוטיבציה: בינונית - עדיין חדש לי עניין העבודה, אבל עכשיו מבחן השבוע הרצוף מגיע.. דבר טוב שצריך לזכור היום: יכול היה להיות לי גם חום, במקום זה רק הגרון שלי עולה באש. פעילות ערב: תה עם דבש וכירבול טלוויזיה.... אחחח הנעורים

אדם סקוט (Party down ז"ל ובקרוב בעונה החדשה של   Parks and   Recreation)  וחברים נוספים לבית Funny or Die מתלהבים מגודל הזין של האייפון 4... מילים שלהם וגם: וויל פארל (שזה כבר מספיק לי) ומארק וולברג במה שאני ממש מקווה שיהיה סרט מצחיק

עוד כמה דקות אצא מהבית לעבודה. עבור אלו מכם שעקבו אחרי הבלוג הזה ממקום עבודתם, ההכרזה הזאת עלולה להישמע בנאלית, אבל עבורי - מובטלת בארבעת החודשים האחרונים - זו הכרזה חגיגית למדי. ולמרות החגיגיות בזכות החודשים האחרונים הצעד הזה, שמסיים תקופה, מרגיש כמו מהלך טבעי למדי. כי על אף הסטטוס המובטל שלי במחשבי לשכת התעסוקה, אני חייבת להודות שבראש, רוב הזמן לא הרגשתי מובטלת. אולי לא עבדתי במה שנהוג לכנות "עבודה" בחודשים אלו, אבל עבדתי בהרבה עבודות אחרות תוך כדי: עבדתי בלחיות טוב יותר ומצאתי מחדש את הדברים שאני אוהבת לעשות; עבדתי על הבריאות הנפשית שלי (הבלוג הזה נולד מהצורך שלי להישאר שפויה באבטלה); עבדתי על הבריאות הפיזית שלי (לעזאזל, אני לא אוכלת מאפים כבר שבוע ומתאמנת בקביעות כבר 500 וקצת ימים); עבדתי על הבית שלי (אל תשכחו את הספריה שהרכבתי לבדי בשבוע הראשון לאבטלתי, או את מהפך ארון הבגדים שלי), ובסופו של דבר עבדתי בלעבוד עבור עצמי. הכי כיף להיות הבוס של עצמך. נשיקה חיבוק נשיקה חיבוק, נערה אובדת קפה של בוקר

יום חמישי 1/7/2010 שעת יקיצה : 7:30 מחשבה ראשונה על הבוקר : נו, יאללה! מוטיבציה : במצב טוב - התחלה חדשה דבר טוב שצריך לזכור היום : מחר אפשר לקום שוב מאוחר פעילות ערב : מממ... לילה לבן? אולי רק קצת. אבל בי נשבעתי - ברגע שמתחיל להיות קשה ללכת על אלנבי - חתכתי.